עיקרון האשם מהווה בסיס מהותי המשתרע על פני חוק העונשין ולפיו תיקבע אחריות פלילית על אדם אשר ביצע עבירה. בהינתן כי קיימת 'בחירה חופשית' להימנע מביצוע עבירה או לחילופין לבצעה, החלטתו של אדם האם לבחור ב'מותר' או ב'אסור' תשליך ישירות בהיבט 'אשמתו'. בהקשר זה יצוין כי כלל העל – האשם, קובע אחריות פלילית על אדם אשר ביצע עבירה פלילית בהינתן כי יכולת בחירתו מדעת – האם לעבור עבירה אם לאו, נמצא שלמה.
במאמר זה נסקור את 'הסייגים לאחריות פלילית', אשר עם ביסוסן במקרים העולים, תישלל אחריותו הפלילית של 'מבצע עבירה' וזאת על אף קרות תוצאה פוגענית או מעשה העומד בניגוד לאיסורים הקבועים בחוק העונשין.
כלל היסוד: באין הוראת חוק מפורשת הקובעת פטור או סייג מפני אחריות פלילית, החזקה הינה עבירה שבוצעה בידי אדם – תטיל אחריות פלילית על מבצע העבירה. כמו כן, חוק העונשין קובע כי הטוען להתקיימות של סייג לאחריות פלילית, עליו הראיה. רוצה לומר, אין המאשימה מחויבת להוכיח מקדמית כי לא התקיים סייג כזה או אחר כתנאי להרשעתו של נאשם. רק משעה שהעלה נאשם טענת הגנה (אחד מהסייגים כפי שייסקרו בהמשך) וביסס טענתו, תידרש המאשימה להוכיח מעבר לספק סביר שהסייג הנטען – לא התקיים. כשלה בכך המאשימה, ייהנה הנאשם מתחולתו של הסייג ולא יישא באחריות פלילית באישומים שיוחסו לו.
סייג ה'קטינות'
סעיף 34ו לחוק העונשין קובע פטור מפני אחריות פלילית לאדם שביצע עבירה בטרם מלאו 12 שנים. רוצה לומר, הדגש הינו על – גיל האדם בזמן ביצוע העבירה. בהתאם לכך, על אף פליליות המעשה לא תיוחס אחריות פלילית בנסיבות אלו, תהא העבירה חמורה אשר תהא.
סייג ה'שכרות'
סעיף 34ט לחוק העונשין קובע הגנה מפני אחריות פלילית לאדם שביצע עבירה בהיותו נתון להשפעת שיכר (או סמים), אם 'כניסתו למצב' של שכרות הייתה שלא בשליטתו ועקב שכרותו היה חסר יכולת של ממש בשעת ביצוע העבירה להבין את מעשיו או הפסול במעשיו ולחילופין לא היה יכול להימנע מעשיית ה'מעשה'. דוגמא לכך ניתן לראות בנסיבות לפיהן אדם מזמין משקה (כוס מים לדוגמא) ואין הוא מודע לכך שנמהל חומר משכר או סם במשקה – שלא בשליטתו. בהמשך, נכנס האדם למצב של שכרות ועקב שכרותו היה חסר יכולת של ממש להבין את מעשיו או את הפסול בהם – ובהמשך ביצע עבירה שלא היה יכול להימנע מביצועה.
תוצאת השכרות בנסיבות אלו, שומטת את כושר שליטתו, רצייתו או כושר בחירה חופשית במקור האם לבצע עבירה או להימנע מביצועה.
סייג 'הגנה עצמית'
סעיף 34י לחוק העונשין קובע סייג לאחריות פלילית בנסיבות לפיהן עשה אדם מעשה שהיה נדרש למטרת מניעת פגיעה. ואולם, סייג זה לא יחול אם אדם 'נכנס למצב' במסגרתו הביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה מצד האחר (התגרות למשל) ועקב התנהגותו הפסולה צפה מראש (הטוען לסייג) את אפשרות התפתחות הדברים לכלל הסלמה. חשוב לציין כי נדרשים מספר תנאי סף לצורך תחולת סייג הגנה עצמית כמפורט:
* מיידיות – נדרשת סמיכות זמנים קרובה בין התקיפה כנגד הטוען לסייג לבין הפעולה שננקטה בידי המותקף.
* תקיפת המותקף הייתה מנוגדת לדין.
* מדובר באינטרס לגיטימי מוגן – סכנת חיים, חירות, נזק לגוף או רכוש.
* בתקיפת המותקף או במעשי התוקף מתקיימת סכנה מוחשית.
* סבירות – התקיים יחס פרופורציונלי בין האמצעי שבו נקט המותקף להדוף את התקיפה לבין האמצעי שבו הותקף ביד התוקף.
סייג הגנת בית מגורים, בית עסק, משק חקלאי מגודר
בסיס הרציונל בסייג זה דומה למצוין בסייג הגנה עצמית אולם האינטרסים המוגנים בסעיף 34י1 תחומים לבית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי (תיקון חוק בעקבות פרשת דרומי). אף כאן קבועים תנאי סף לצורך תחולת הסייג: מיידיות, הדיפת התפרצות המנוגדת לדין שמטרתה לבצע עבירה.
סייג ה'צורך'
סעיף 34יא לחוק העונשין מאיין פליליות מעשה בנסיבות לפיהן תכלית המעשה המיידי נועדה להצלת חיי אדם או רכוש, מפני סכנה מוחשית וכאשר לא ניתן היה לפעול בדרך אחרת. אף כאן נקבעו תנאי סף לשם פטירת הטוען לסייג מפני אחריות פלילית: מיידיות – מדובר באינטרס לגיטימי מוגן, התקיימה סכנה מוחשית, היעדר אלטרנטיבה אחרת.
סייג ה'כורח'
סעיף 34יב לחוק העונשין קובע שאדם לא יישא באחריות פלילית בנסיבות לפיהן פעל עקב איום בפגיעה חמורה בחייו, חירותו, גופו או רכושו או של זולתו וכאשר המעשה שביצע האדם נבע עקב כפייה באיום מצד האחר. בציות לאחר – בידי הטוען לסייג הכורח, מתגבשת בנסיבות העניין כדרך הסבירה ביותר על מנת למנוע את מימוש האיום. אף בסייג הכורח קיימים מספר תנאי סף לתחולת הגנה מפני אחריות פלילית:
* קיומו של איום – השולל את אפשרות בחירתו החופשית של המאוים להימנע מביצוע המעשה שנכפה עליו לעשותו – מעין מצב "אין ברירה". הפסיקה הכריעה כי בנסיבות לפיהן יכול היה המאוים לפנות אל הרשות (משטרה לדוגמא) ולא עשה כן ותחת זאת בחר ל'הסכין' לאיום, לא ייחשב הטוען להתקיימות הסייג כמי שהיה אנוס לפעול כפי שפעל.
* קיומה של סכנה מוחשית לאחד האינטרסים המוגנים.
* היתכנות פגיעה חמורה בחייו של הטוען לסייג, חירותו, גופו או רכושו או של זולתו.
סייג ה'צידוק'
סעיף 34יג לחוק העונשין שולל אחריות פלילית במצבים המפורטים מטה:
* המעשה בשלו מואשם אדם, בוצע על פי דין או מתוקף סמכות המסורה לו.
* אדם פעל על פי צו כדין מאת רשות מוסמכת.
* הטוען לסייג פעל אף בלא הסכמה – מקום שנדרשת הסכמה על פי דין, אם בנסיבות העניין נדרשה פעולה מיידית המצילה חיי אדם, שלמות גוף, מניעת נזק חמור לבריאות ואותה שעה לא היה בידו (של הטוען לסייג) לקבל הסכמה. לדוגמא: אדם מובהל לחדר מיון בהיותו חסר הכרה ונדרש ניתוח מיידי אשר בוצע אף בלא הסכמת הפציינט.
* ביצוע מעשה באחר בהסכמה כדין – באדם אחר, אגב פעולה רפואית, טיפולית שנועדו לטובת האחר.
* אדם עשה מעשה אגב פעילות ספורטיבית שאינה אסורה על פי דין ואינה מנוגדת לתקנות הציבור ועל פי הכללים המוסדרים והנהוגים בפעילות הספורטיבית (אדם שגרם לחבלת חברו במהלך תחרות אמנויות לחימה המוסדרת כחוק, יכול ויטען לסייג הצידוק).
סייג 'זוטי דברים'
סעיף 34יז לחוק העונשין קובע כי לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה בנסיבות לפיהן מדובר במעשה שהוא קל ערך. רוצה לומר, אין מדובר בפגיעה בערך מוגן מהותי. ועל כן ככל ומדובר במעשה שעל פי תוצאותיו והאינטרס הציבורי הגלום בו הינו קל ערך, לא יישא העושה באחריות פלילית למעשיו.
סייג 'טעות במצב דברים'
סעיף 34יח לחוק העונשין שולל אחריות פלילית בנסיבות לפיהן פעל אדם בדמותו מצב דברים שאינו קיים. ולמה הכוונה? אדם שטעה בכנות מבחינה עובדתית באשר להסכמת אישה לקיים עמו יחסי מין. כידוע, רכיב הסכמה במקרים רבים מהווה קו פרשת המים – בין יחסי מין מותרים לבין עבירות מין – הטרדה מינית, מעשה מגונה, אינוס.
סייג 'טעות במצב משפטי'
סעיף 34יט לחוק העונשין קובע כי לא תקום טענת הגנה מפני אחריות פלילית למעשה שבוצע עקב טעות העושה שלא ידע בדבר קיומו של האיסור – במעשהו; פירש את האיסור באופן שגוי; היעדר הבנת האיסור. ואולם, אם טעות העושה הייתה בלתי נמנעת באורח סביר, יהא פטור העושה מאחריות פלילית. לדוגמא: אדם נועץ ברו"ח או יועץ מס ופעל על פי המלצתו ובכך עבר עבירה פלילית. בנסיבות לפיהן מדובר היה בבעל מקצוע מומחה אשר לו הידע הנדרש ואשר נפרשו בפניו כלל העובדות והמידעים הרלוונטיים, ואדם פעל על המלצות המומחה, לא יישא העושה באחריות פלילית למעשיו בהתקיים סייג 'טעות במצב דברים'.