בית משפט המחוזי, הרשיע נאשם קטין בעבירות פשע – חטיפה, תקיפה ורצח, בנסיבות לפיהן בוצעו העבירות ממניע שנאה ודן את המורשע למאסר עולם (בפרשת רצח הנער הערבי אבו ח'דר).
רקע
הנאשם קטין, החליט לבצע פעולה נגד ערבים מתוך נקם, עקב רציחת שלושת הנערים היהודים – גלעד פרנקל, גלעד שאער ואייל יפרח זיכרונם לברכה.
בתוך כך, החליט הקטין יחד עם אחרים, לצאת ל'פעולה' כאמור כפי שיפורט בהרחבה.
מעשי הנאשם
בלילה 30.06.14 נסע הנאשם עם אחר לשכונת בית חנינה ועת הבחינו בילד ערבי בן 7.5 שנים, לפת הקטין את הילד בגרונו לכיוון הרכב בו המתין הקטין האחר. בתוך כך, התעמת הקטין עם אם הילד אולם הרפה ממנו לבסוף והשניים נמלטו מהמקום. מספר שעות לאחר מכן, הגיעו השניים לשכונת 'צור באחר' והנאשם הצית שני רכבים במקום ונמלט עם חברו מזירת האירוע.
בליל המחרת, חברו שני הקטינים לנאשם נוסף והשלושה נדברו לבצע פעולת נקם בערבים. כחלק מתכנית הפעולה, הסוו השלושה את מראם החרדי, והצטיידו מבעוד מועד בפריטים הבאים: אזיקונים, לום ובקבוקי בנזין. בו בלילה החלו בניסיונות איתור – בשכונות מזרח ירושלים – אחר קורבן לשם חטיפתו. בהמשך, אותר הנער מוחמד אבו ח'דר.
כפועל יוצא, ירד הקטין מן הרכב יחד עם אחר (נאשם 3 נותר ברכב) והשניים משכו את קורבן העבירה לפנים הרכב, הקטין סכר את פיו של קורבן העבירה בעוד הרכב נע לכיוון יער ירושלים. במהלך הנסיעה, חנק הקטין את קורבן העבירה בסיוע חברו. בהמשך, איבד קורבן העבירה את הכרתו. בהגיע הרכב ליער ירושלים, משך נהג הרכב את גופו של קורבן העבירה מהרכב, היכה אותו בלום פעמיים בראשו ובעט בגופו. הקטין יחד עם אחר, שפכו דלק על גופו של קורבן העבירה – שהיה מחוסר הכרה, והקטין הצית את גופו של קורבן העבירה למוות.
תסקיר מבחן
קצינת המבחן מציינת כי מדובר בקטין כבן 17 שנים, ילד שלישי במשפחה נורמטיבית מרובת ילדים, המקיימת אורח חיים חרדי. הורי הקטין תיארו את בנם כילד רגיש הלוקה בדימוי עצמי נמוך, חסר ביטחון, חרדתי ותמים. לדעת הורי הקטין, מעורבות בנם במיוחס לו נובעת מהקרבה היתרה והקשר החברי בינו לבין נאשם 1. כן ציינו הוריו של הקטין שבנם טופל בידי מומחים בתחום הנפשי מגיל 15, אולם הטיפול הופסק ביוזמת בנם. קצינת המבחן התרשמה כי הקטין גילה אמפטיה כלפי משפחת קורבן העבירה הגם שטען כי לא תכנן לרצוח את קורבן העבירה וסבר בטעות כי תכנון העבירה היתמקד בחטיפה, תקיפה והשלכת קורבן העבירה בתום המעשים. בחינה פסיכולוגית בבית המעצר פירטה מספר מאפיינים בנוגע לקטין: נורמטיבי, עדין ונבון, ללא דחפים תוקפניים, כפייתי, בעל ביטחון עצמי נמוך, מלא ספקות והקפדה פרפקציוניסטית לגבי פרטים. כמו כן, ציין הקטין את הקשר העז שקיים עם נאשם 1, יחסי תלות שנוצרו בינו לבין האחר אשר כפה עליו בהמשך לבצע את המעשים האמורים. כמו כן נקבע כי הקטין זקוק לטיפול וכפועל יוצא המליץ שירות המבחן על עונש מאסר מרסן מחד עם מתן משקל לקטינותו ונסיבותיו האישיות לצד המשך טיפול.
תסקיר – קורבן עבירה
משפחת אבו ח'דר מונה 6 ילדים וזוג הורים. המשפחה הוכרה כ'נפגעת פעולות איבה'. המשפחה מתייסרת עקב רצח בן הזקונים וחשה תסכול ומרירות עקב נסיבות המוות האכזריות בהן ניטלו חייו של יקירם. בני המשפחה מטופלים נפשית מתוך רצון להשתקם ולחזור לשגרה אולם מתקשים בכך.
עמדת המדינה
המדינה מבקשת להטיל על כלל הנאשמים – בגיר ושני קטינים, מאסר עולם, הגם שקיים פער בין הנאשמים בנוגע לחומרת מעשיהם ועל אף כי שני הנאשמים הקטינים במעשיהם, נגררו אחר נאשם 1. כמו כן, הדגישה המדינה כי מעשי השלושה פגעו בראש וראשונה בקורבן העבירה אולם לא רק בו אלא בכל הסובבים אותו – בני משפחה, שכנים וכן צוינה אף הפגיעה בנער ובני משפחתו באירוע הראשון – ניסיון החטיפה וניסיון רצח אשר סוכלו בידי אם הקטין. בהינתן כי מדובר בעבירות על רקע אידיאולוגי הניזונות מהיגיון מעוות, שום תירוץ אינו יכול להצדיק את מעשי הנאשמים. כן הדגישה המאשימה כי מעשה הרצח לא היה רגעי, ובוצע לאחר תהליך תכנון מתמשך וכי שני הקטינים חצו 'מספר צמתים' בהם היו יכולים להימלך בדעתם, להפסיק את מעשיהם ובכך לקטוע את מעשה הרצח האכזרי. המאשימה ציטטה את אחד המשפטים בהם התבטא הקטין באומרו לנאשם 1: “אנחנו עושים את כל העבודה"[…]. בתוך כך הסתמכה המאשימה על שורת פסקי דין בהם הורשעו קטינים בגילאים 16 ו – 17, ברצח והושתו עליהם מאסרי עולם, לצד עונשי מאסר מצטברים וזאת לנוכח הרציונלים המבכרים שיקולי גמול והרתעה. לצד ענישה זו עתרה המאשימה להטיל על הנאשמים פיצוי כספי לבני משפחת קורבן העבירה.
טיעון הגנה בנוגע לקטין
סנגורו של הקטין הסכים כי מדובר בטרגדיה וכאב וקושי, אותם חווים בני משפחת קורבן העבירה עובר למעשי הקטין. יחד עם זאת, הדגיש הסנגור כי על בית המשפט להעניק משקל בכורה לעובדה כי מדובר בנאשם שהוא קטין. בהתאם לכך, יש לנקוט בגישה טיפולית התואמת מעורבות קטינים בביצוע עבירות וכפועל יוצא להימנע ממיצוי הדין עימם, אף בעבירת רצח – הקובעת ככלל, ענישת חובה לריצוי מאסר עולם. בנסיבות לפיהן מעורבים קטינים בעבירות פליליות, אחריותם הפלילית של הקטינים הינה מופחתת. הסנגור אף התייחס לנסיבות ביצוע העבירות בידי הקטין במסגרתם הודח האחרון בידי נאשם 1 לבצע עבירות אלו, מאחר וכפה עצמו עליו, הדיחו, פיתה אותו ודחף אותו לכלל מעשי העבירה. עמדת ההגנה פירטה את פער הגילאים בין נאשם 1 לקטין כאינדיקציה למקור השפעה שלילי ויחסי תלות, אשר בשלהם ביצע הקטין את מעשי העבירה ולא עקב מניעי זדון ורשעות.
הכרעה וגזר דין
כאמור לעיל, הרכב בן 3 שופטים הרשיע את הקטין בעבירות הקשות אולם התחבט בשאלה: האם הכלל לפיו הואשם אדם ברצח דינו מאסר עולם – נסוג מפני נסיבות לפיהן בוצעה העבירה בידי קטין – אם לאו?
בית המשפט סקר פסקי דין אשר ניתנו בתקופה בת שני עשורים ומצא כי רק 4 קטינים נידונו למאסר עולם בעבירות רצח כאשר מדובר היה בנסיבות חמורות במיוחד: עבירת הרצח בוצעה בזדון. כמו כן, מציין כבוד ההרכב את הכללים שנקבעו בבית משפט העליון, בבוא הערכאה העיקרית לגזור מאסר עולם בנסיבות דומות:
- ניתן להשית מאסר עולם על קטין אולם יש לנקוט במשנה זהירות ולהתאים את העונש לנאשם הקטין הספציפי.
- על בית המשפט ליתן משקל לגילו של הקטין וקרבתו לסף הבגירות (גיל 18).
- בית המשפט יבחן האם הביע הקטין חרטה ונטל אחריות למעשיו.
- בחינת עברו הפלילי של הקטין.
- סיכויי שיקום ייבחנו ויאוזנו אל מול עקרונות ענישה אחרים.
- חומרת המעשים המיוחסת למעשי הקטין.
- הפסיקה העניפה מלמדת כי ניכרת החמרה בענישתם של קטינים המורשעים בעבירת הרצח, מתוך הרצון להקטין את ריבוי מעשי האלימות החמורים המסתיימים במותם של חפים מפשע. לפיכך, יש ליתן ביטוי הולם לשיקולי ענישה – גמול והרתעה.
בהתאם לאלו, גזר בית המשפט עונש מאסר עולם על הקטין (בן 17 בזמן ביצוע העבירות), שלוש שנות מאסר אשר ירוצו בחופף למאסר העולם ופיצויים בשיעור בן 30,000 ש"ח.