היתר לחזרה מהודיה – אימתי?
תחילת משפטו של נאשם מתקיימת בדיון הראשון בו כתב האישום 'מוקרא' לנאשם – והאחרון מתבקש להשיב לאשמות המיוחסות לו. בין כלל האפשרויות העומדות לנאשם, יכול ויבחר האחרון להודות בכל העובדות והעבירות המיוחסות לו, לכפור בהן, להודות בחלקן או לכפור בחלקן.
ומדוע עשוי נאשם להודות במיוחס לו?
בדרך כלל, הודיית נאשם תתרחש במסגרת 'הסדר טיעון' – 'פרי עמל' העולה לאחר משא ומתן מפרך בין סנגורו המקצועי והמנוסה של הנאשם ובין הפרקליטים מטעם המאשימה – המגשים 'הסדר טיעון' ראוי: מחד, מסכימה המאשימה לתקן את כתב האישום לקולא ומנגד מסכים הנאשם להודות בכתב אישום מתוקן ובכך מתייתרת פרשת הוכחות (העדת עדי תביעה) ופרשת הגנה. לעיתים הסדר הטיעון כולל את הסכמת הצדדים לענישה קונקרטית, 'ענישת טווח', או הצדדים יטענו באופן חופשי לעונש ובית המשפט יחליט מה יהא עונשו של הנאשם בגזירת הדין.
חשוב אף לציין כי בנסיבות בהן מודה הנאשם בתחילת משפטו, או בשלביו המוקדמים, מהווה העניין על דרך הכלל, שיקול לקולא בשלב בו יגזור בית המשפט את עונשו. יחד עם זאת זכות מהותית עומדת לכל נאשם ונאשם לנהל הוכחות בתיק בבירור אשמתו – יהא ההליך המשפטי ארוך ככל שיהא, ומימוש זכות זו כשלעצמה אינו פוגע בנאשם.
האם ייתן בית המשפט היתר לנאשם לחזרה מהודיה?
כבר עתה ייאמר כי מדובר בסיטואציה בעייתית. שכן, כל אימת שיסבור נאשם כי העונש שהוטל עליו לאחר הודייתו – בסוף ההליך, החמיר עמו, יבקש מטבע הדברים ל'החזיר את הגלגל לאחור' על דרך 'מקצה שיפורים' כשהפעם יבחר באסטרטגיה שונה, במסגרתה ינהל את תיק ההוכחות מתחילתו ועד תומו […].
סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע את המסגרת הנורמטיבית בכל הנוגע לשאלה: אימתי יתיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו – "נאשם רשאי בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זו בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו".
ניתוח סעיף החוק מלמד מספר עיקרים:
- נאשם רשאי לחזור מהודייתו בכל שלב (ואפילו בשלב ערעור על פסק הדין המלא).
- חזרה מהודיה יכול ותהא מלאה או חלקית.
- חזרת נאשם מהודייתו מותנית בהסכמת בית המשפט.
- בית המשפט עשוי להרשות לנאשם לחזור בו מהודייתו, רק מנימוקים מיוחדים שיירשמו (במקרי קיצון חריגים).
ומהם נימוקים מיוחדים אשר בשלהם ייעתר בית המשפט לבקשת נאשם לחזור בו מהודייתו?
כבר עתה נציין כי אין המדובר ברשימת מקרים סגורה אולם נראה כי המכנה המשותף – למקרים בהם ייעתר בית המשפט לבקשת נאשם לחזור בו מהודייתו, הינו – חשש מפני עיוות דין ופגיעה מהותית בזכויות נאשמים:
- כאשר הודאתו של הנאשם לא התקבלה באופן חופשי ומרצון.
- בנסיבות לפיהן לא הבין הנאשם את משמעות הודאתו.
- כאשר הודאתו הושגה בניגוד לדין המצדיק את פסילתה.
- הנאשם הודה עקב 'המלצתו' של השופט (ובכך סבר הנאשם בטעות כי גזר דינו יומתק).
- בנסיבות לפיהן פעל בא כוחו של הנאשם תוך הפרת אמונים כלפי מרשו בעודו מונע משיקולים זרים.
מן הדברים האמורים אנו למדים כי העיתוי שבו מבקש הנאשם לחזור בו מהודייתו חשוב לאין ערוך. לא הרי נאשם המבקש לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין כהרי נאשם המבקש לחזור בו מהודייתו לאחר שנגזר עונשו. הוא הדין לגבי נאשם המבקש לחזור בו מהודייתו בהליך הערעור על פסק הדין. ככל שבקשת הנאשם לחזור בו מהודייתו עולה בשלב מוקדם בהליך המשפטי, כך ישתקף תום הלב בבקשתו, מהימנות נימוקיו ובנסיבות המתאימות תישקל בקשתו בחיוב, ולהיפך – ככל שמדובר בבקשת חזרה מהודיה בשלביו המאוחרים של ההליך המשפטי, הסיכוי לקבלת היתר משפטי לחזרה מהודיה יהא נמוך.
חובת אמונים ושקיפות כלפי הנאשם
עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, יחשוף ויגלה בפני מרשו את כלל חומרי החקירה, הממצאים הבעייתיים בתיק, לצד היתרונות והראיות העומדות לזכותו. אולם חשוב להדגיש כי מלאכת ייצוגו של נאשם אינה משימה קלה כלל ועיקר. אחריות כבדה מונחת על כתפיו של עורך הדין המייצג. בראש ובראשונה חב חובת אמונים הסנגור כלפי מרשו ושקיפות מידעים 'בזמן אמתי' על כל המשתמע מכך. פעמים רבות אין הנאשם נוטל חלק בהליכים מעין שיפוטיים וכפועל יוצא אינו נחשף לפרץ האינפורמציה כשהוא נוכח ושומע באוזניו הוא – את עמדת המאשימה (בהליכי שימוע, פגישות מו"מ לקראת הסדר טיעון אפשרי ועוד). כפועל יוצא, 'חי הנאשם מפיו' של עורך הדין המייצג. בהתאם לכך ככל ומסתמנת מגמה או אסטרטגיה לבחון אפשרות להסדר טיעון במסגרת הודיית הנאשם, על עורך הדין המייצג להסביר למרשו בפרוטרוט את עובדות כתב האישום, משמעותם, וסעיפי העבירה המיוחסים לנאשם – קלים או קשים ככל שיהיו, את היתרונות או הסיכונים בניהול התיק מתחילתו ועד סופו לצד האפשרות לסיום ההליך בהסדר טיעון מיטיב. בסופו של יום, הנאשם – הוא הוא, אשר יישא בעונש לבדו, אם וכאשר חלילה יורשע. לפיכך, ניתנת במה רחבה ומשמעותית לדעתו של הנאשם ומשקל מהותי באשר לרצונו בהיבט בחירת האסטרטגיה המשפטית המיטבית, בניהול התיק.