ככלל, ניתן לחלק את ההליך הפלילי לשני שלבים עיקריים: הליכים המבוצעים בטרם הגשת כתב אישום – חקירת חשוד, שימוע, 'מעצר ימים', והליכים הננקטים לאחר הגשת כתב אישום – 'מעצר עד תום ההליכים', הקראת כתב אישום, פרשת התביעה, פרשת הגנה ועוד. 'מעצר בטרם הגשת כתב אישום' – המכונה בפרקטיקה בתור מעצר ימים, יבוצע על פיצו שופט (ברירת המחדל).
יחד עם זאת, בנסיבות מסוימות ראשיתו של המעצר עשוי לנבוע ברצון הרשות החוקרת. ואולם, חשוד שנעצר בידי שוטר או עובד ציבור מכוח סמכות – ללא צו שופט, יובא בפני שופט תוך 24 שעות (ככלל) בנסיבות לפיהן תתבקש הארכת מעצרו בעילות השונות – אלא אם כן הוחלט לשחררו קודם לכן, בערובה או בלעדיה.
מאחר ומדובר בהליך הפוגע בחירותו של אדם החשוד בביצוע עבירות וחזקת החפות שרירה וקיימת לגביו, קובע המחוקק מערך כללים וחוקים אשר במסגרתם ובמסגרתם בלבד, יוחזק החשוד בתנאי מעצר.
מעצר בידי שוטר
כאמור לעיל, ככלל, סמכות מעצרו של חשוד בביצוע עבירה תהא מסורה בידי שופט ועל פי צו. חריג לכלל יהא מעצר בידי שוטר (או עובד ציבור שהוסמך לכך) בהתקיים התנאים הבאים: החשוד ביצע עבירה (עוון או פשע) 'זה מקרוב' או בפני השוטר והחשוד עלול לסכן את בטחונו של אדם, בטחון הציבור או המדינה. כמו כן, בידי שוטר סמכות מעצר בסיטואציות נוספות: קיים חשש סביר שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה; תכלית המעצר למנוע שיבוש הליכי משפט (לדוגמא: פגיעה בראיות, השפעה על עדים); מיוחסות לחשוד עבירות חמורות – רצח, עבירת ביטחון, מסחר בסם מסוכן, עבירת אלימות חמורה, עבירת אלימות במשפחה; החשוד הפר תנאי שחרור בערובה; אדם נמלט ממשמורת חוקית (בריחת אסיר, אסיר שלא שב למתקן הכליאה בתום החופשה); התנגדות או הפרעת אדם לסמכות עיכוב מקימה עילת מעצר עצמאית.
מעצר בידי בית משפט
נעצר חשוד בידי שוטר ונדרש המשך מעצרו לפרק זמן העולה על 24 שעות, יובא החשוד בפני שופט לצורך דיון בבקשת הארכת המעצר (בנסיבות לפיהן החשוד קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, יובא הקטין בפני שופט תוך 12 שעות מעת מעצרו). בקשת הארכת מעצר ימים לחשוד לעולם תידון בפני בית משפט שלום – שבאזור שיפוטו בוצעה העבירה, שבאזור שיפוטו נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה או שבאזור שיפוטו בית המעצר שבו מוחזק החשוד.
דיון בפני בית המשפט בבקשת הארכת מעצר ימים
חשוב לציין כי בהליך 'מעצר ימים', ניתן מעמד בכורה לאינטרס הציבורי והעדפתו, אל מול החשוד, זכויותיו ויכולתו להתגונן בחשדות הקשים המוטחים בו. כך למשל, אין החשוד ובא כוחו רשאים לעיין בראיות המפלילות לכאורה את החשוד ובה בעת, ראיות אלו נחשפות בפני 'שופט המעצרים' בידי ה'טוען המשטרתי'. יתר על כן. שעה שעורך הדין חוקר נגדית את הטוען המשטרתי, רשאי האחרון להימנע מלהשיב לשאלות הסנגור. ואולם, מענה לשאלות הסנגור עשוי להוות 'פתח הצלה' והפרכת החשדות המיוחסים לחשוד […].
החלטת בית המשפט להאריך את מעצר החשוד תהא בהתקיימות התנאים הבאים: קיים חשד סביר – המבוסס על-פי חומר הראיות שהוצג בפני השופט – שבוצעה עבירה (עוון או פשע); קיימת עילת מעצר – שיבוש הליכי חקירה/משפט בידי החשוד; קיים חשש סביר לפגיעה בביטחון על ידי החשוד; נדרשים הליכי חקירה נוספים של החשוד; חשש להימלטות החשוד ממשמורת חוקית; מעצרו של החשוד נדרש לצורך בדיקה פסיכיאטרית. בית משפט לא יחליט על הארכת מעצרו של חשוד אלא משעה שקיים חשש סביר שביצע עבירה והתקיימה אחת מעילות המעצר ולא ניתן להשיג את מטרת המעצר על ידי ערובה ותנאי ערובה (מעצר בית, הרחקה משמעותית מזירת העבירה וכדו').
החלטת בית המשפט בבקשת המעצר
בית המשפט רשאי להאריך את תקופת המעצר הראשונית עד 15 ימים (וכאשר מדובר בחשוד קטין, עד 10 ימים). ככל ותוגש בקשה להארכת מעצר נוספת, רשאי בית המשפט להאריך את המעצר ב'פעימות' בנות 15 ימים כל אחת, אולם כלל התקופות תהיינה במגבלת 30 ימים (קטין – 'פעימות' בנות 10 ימים אשר סך מניינן אינו עולה על 20 ימים). חריג לכך מתקיים שעה שניתן אישור להארכת המעצר בידי היועץ המשפטי לממשלה לפרק זמן בן 15 ימים נוספים מעת לעת (10 ימים בעניינו של קטין).
בהקשר זה חשוב לציין כי במידה וחלפו 75 ימים מיום מעצרו של החשוד (40 ימים בעניין קטין) וטרם הוגש כתב אישום,ברירת המחדל הינה שהחשוד ישוחרר. כמו כן, הארכת מעצרו של חשוד לתקופה בת 90 ימים מעת לעת (45 ימים בחשוד שהוא קטין) הינה בסמכות שופט בית משפט העליון. חשוב אף לציין כי משעה שהסתיימה חקירת החשוד, ברירת המחדל הינה שחרור החשוד – אלא אם כן הוגש נגדו כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים או שהוגשה 'הצהרת תובע' המאפשרת הארכת המעצר עד 5 ימים נוספים בתוך מתחם 30 ימי המעצר. לא הוגש כתב אישום ולצידו בקשת מעצר עד תום ההליכים – ישוחרר החשוד מן המעצר.
מעצרו של אדם ב'מעצר ימים' נחשב לאחד האמצעים הפוגעניים בהליך הפלילי, מאחר ועומדת לצידו זכות החפות, אין ודאות שיעמוד לדין בהמשך (כנאשם) ואף אם יוגש נגדו כתב אישום, לא בטוח שיורשע. משכך, קיימת חשיבות לייצוגו של חשוד ב'מעצר ימים' בידי סנגור מקצועי ומנוסה לשם שחרור החשוד ממעצרו ולחילופין הגבלת ימי המעצר או שחרור החשוד בערובה.
לייעוץ ראשוני בנושא מעצר – חייגו עכשיו לעו"ד פלילי ארז טובי: 050-4321160