מעצר עד תום ההליכים המשפטיים יוגש על ידי המאשימה בנסיבות לפיהן הוגש כתב אישום כנגד נאשם ועתה מתבקש מעצרו עד לגמר משפטו. חשוב לציין כי מעצרו של נאשם המנהל הליך פלילי פוגע מהותית ועוצמתית בזכויותיו החוקתיות, שכן טרם הוכחה אשמתו ומשכך עומדת לימינו חזקת החפות ובמנוגד לאלו השתיים, מעצם מעצרו נפגעת חירותו ונשללת זכות התנועה בעניינו בעוצמה החריפה ביותר – וזאת שעה שאין וודאות כי יורשע בדינו ואף אם יורשע, ספק אם יוטל עליו עונש מאסר בפועל שירוצה מאחורי סורג ובריח.
יתר על כן – נאשם בתוך מעצר עד תום ההליכים המשפטיים נמצא נפגע בשני מישורים – אישי ומשפטי מהותי. במישור האישי: פגיעה בחירותו של אדם על דרך מעצרו בטרם הוכחה אשמתו; פגיעה בשמו הטוב ובמקור פרנסתו; פגיעה במשפחתו וחוג מכריו הקרובים מעצם הרחקתו; הנאשם חשוף לסכנות ופגיעות גופניות מצד גורמים עברייניים בבית המעצר כמו הסיכון ל'אמץ' דפוסי התנהגות שלילית בהשפעת האחרונים; בושה וכלימה בנסיבות לפיהן מדובר בנאשם (עצור) שהוא חף מפשע המוחזק במעצר כ'אחרון העבריינים'; תנאי המעצר קשים משמעותית מתנאי החזקתם של אסירים שנגזר דינם. במישור המשפטי: ניהול ה'תיק העיקרי' כשהנאשם מוחזק עצור פוגם ופוגע ביכולתו להתגונן כהלכה מפני האישומים המיוחסים לו בכתב האישום; דעת השופט בתיק העיקרי עלולה להיות מוטית אפריורית, שעה שמופיע בפניו נאשם בדיונים השונים, המובא מבית המעצר; תנאי המעצר ועצם שלילת חירותו של נאשם עלולים לגרור בתורם הודאות שווא.
תנאי סף למעצר עד תום ההליכים המשפטיים
בהינתן כי מעצרו של אדם – שטרם הוכחה אשמתו – עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מהווה תוצאה קשה, קובע המחוקק אימתי ייעצר נאשם כאמור, ובאלו תנאים. חשוב לציין כי בית המשפט המוסמך לדון בבקשת המדינה ל'מעצר עד תום ההליכים' יהא בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום (ואולם, ככלל, 'בקשת המעצר' תידון בפני שופט שאינו דן את הנאשם בתיק העיקרי). במילים אחרות, במידה והתיק העיקרי קבוע בפני בית משפט שלום ת"א, בקשת המעצר, עיון חוזר וכדו' יידונו בבית משפט שלום ת"א. המחוקק קובע 4 תנאים בסיסיים אשר רק בהתקיימם יכול בית המשפט להורות על מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים נגדו.
ראשית, נדרשת התקיימותה של אחת מעילות מעצר – שיבוש הליכי משפט או הימלטות מן הדין; פגיעה בביטחון של אדם/הציבור/המדינה – בהקשר זה חשוב לציין כי המחוקק קובע חזקת מסוכנות סטטוטורית לפיה שעה שאדם נאשם בעבירת רצח, עבירת בטחון, עבירה חמורה לפי פקודת הסמים, עבירת אלימות חמורה (אגב שימוש בכלי נשק חם/קר) או עבירת אלימות בבן משפחה – חזקה היא כי מתקיימת עילת מעצר מסוג פגיעה בביטחון, ככל והנאשם לא הצליח להפריכה; אי מתן ערובה לשחרור ממעצר או לחילופין הפרת תנאי שחרור שנקבעו בידי בית המשפט.
שנית, קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם המקיימות סיכוי סביר להרשעתו במשפט, מעבר לספק סביר.
שלישית, הנאשם מיוצג בידי סנגור (בכפוף לחריגים).
רביעית, על בית המשפט החובה לבחון חלופת מעצר (מעצר בית לדוגמא) המאפשרת להשיג את מטרות המעצר בדרך שפגיעתה בחירות הנאשם פחותה. במילים אחרות, אף אם קיימות ראיות לכאורה ובית המשפט מצא כי קיימת עילת מעצר ובכך קיימת תשתית להיעתר לבקשת המדינה לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים, חובה על בית המשפט לבחון חלופת מעצר שפגיעתה בנאשם פחותה מהחזקתו בתנאי מעצר ממש – עד לתום ההליכים.
עיון חוזר/ערר
'עיון חוזר' ו'ערר' הינם 'כלים' שנועדו ל'תקוף' את החלטת מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים המשפטיים וכן לבחון ולהקל את תנאי שחרורו (או הפרת תנאי שחרור) של נאשם אשר שוחרר ממעצר. 'עיון חוזר' יוגש בפני בית המשפט אשר החליט על מעצר הנאשם ויוגש באחד התנאים הבאים: 'נתגלו עובדות חדשות', 'נשתנו הנסיבות' או ב'חלוף הזמן' (חלף זמן ניכר מעת החלטת בית המשפט לעצור את הנאשם). עקרונית, אין מגבלה למספר הפעמים שניתן להגיש בקשת 'עיון חוזר'. בנסיבות לפיהן סבור עורך הדין המייצג כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים או ככל ומתבקשת תקיפת החלטת בית המשפט בבקשת 'עיון חוזר', יוגש ערר לערכאת הערעור. חשוב לציין כי הגשת ערר בנסיבות אלו תהא ב'זכות' ועל החלטת בית המשפט בערר ניתן להגיש 'ערר' ברשות לערכאת הערעור (לדוגמא: הוגש עיון חוזר לבית משפט שלום, ניתן להגיש ערר בזכות לבית משפט מחוזי. על החלטת בית משפט מחוזי בערר, ניתן להגיש ערר ברשות לבית משפט העליון).
מעצר עד תום ההליכים המשפטיים – האמנם?
המחוקק קובע ברירת מחדל לפיה: הוצא צו מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגד נאשם, יוחזק האחרון בתנאי מעצר עד למתן פסק דין בעניינו (כל זאת בכפוף להחלטת שחרור הנאשם קודם לכן בתנאים ובערובה). ואולם, המחוקק קבע מסגרת כללים ונסיבות אשר בשלהם יכול וישוחרר הנאשם ממעצר, אם בתנאי ערובה או בלעדיהם. כך למשל, נעצר נאשם וטרם החל משפטו (הקראת כתב אישום) בתוך 30 ימים – התוצאה, שחרור הנאשם. דוגמא נוספת – נאשם שנעצר עד לתום ההליכים המשפטיים ולא הוכרע דינו בתום 9 חודשים מיום מעצרו, ישוחרר. חשוב לציין כי בית משפט העליון רשאי להאריך את מעצרו של נאשם לתקופה בת 90 ימים מעת לעת ובנסיבות מיוחדות אף לתקופה בת 150 יום מעת לעת. ככל והוכרע דינו של נאשם (שנעצר) בטרם חלפו 9 חודשים מעת מעצרו, מעצרו יוארך בידי הערכאה הדיונית עד למתן גזר דין. ואולם, במידה ולא ניתן גזר דין בתום 3 חודשים מיום הארכת המעצר בידי הערכאה הדיונית, ישוחרר הנאשם מן המעצר. כמו כן, נאשם שזוכה או בוטלו האישומים או הופסקו הליכי המשפט כנגדו, ישוחרר ממעצרו לאלתר, יבוטלו תנאי שחרורו (אם שהה במעצר בית), תוחזר הערובה שהפקיד ויופטרו ערביו.
פעמים רבות, בד בבד עם ניהול התיק העיקרי, מתנהלים הדיונים במקביל – במעצרו עד תום ההליכים המשפטיים של הנאשם. סיטואציה זו פוגמת ופוגעת בסיכוייו של הנאשם לסיים את ההליך הפלילי באופן מיטבי. משכך, סנגור מקצועי ומנוסה ישאף לשחרר את הנאשם ממעצרו על-ידי איתור והצגת חלופת מעצר מיטבית וראויה, שתזכה לאישור השופט.
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות בנושא מעצר עד תום ההליכים המשפטיים – חייגו עכשיו לעורך דין פלילי ארז טובי: 050-9990737