קטינים במשפט הפלילי זוכים להתייחסות שונה בהיבט המהותי והערכי, המקבלת ביטוי רחב במסגרת החוקית – 'חוק הנוער'. האלמנט הייחודי בכל הנוגע באשר קטינים במשפט הפלילי הינו גורם השיקום ובחינת דרכי טיפול, המהווים את השיקול הדומיננטי בנסיבות לפיהן בוצעה עבירה בידי קטין.
בבסיס הנחה, הרציונל לפיו ניתן מעמד בכורה לשיקול השיקום נובע מהפוטנציאל הגבוה לטיפול ושיקום קטינים באופן ניכר וזאת במובחן מנאשמים או עבריינים בגירים. משכך, קבע המחוקק ערכאות ייעודיות – 'בתי משפט לנוער', לצורך מענה הולם ויעיל לעבריינות נוער-קטינים, ולשם בחינת פוטנציאל השיקום בקטין, כמו התאמת תכנית טיפולית ראויה ויעילה במקרים העולים. בתוך כך, ניתן דגש ל'שיקול המניעה' – במובחן משיקולי 'הרתעה' או 'גמול', המבקש להתמודד עם עבריינות קטינים – מאחר והקטין נעדר ניסיון חיים רחב ובשלות אישית – באמצעים וכלים מתונים יותר. בכל הנוגע באשר קטינים במשפט פלילי, ניתן לפנות לעו״ד פלילי מנוסה.
גישה טיפולית-שיקומית עולה בקנה אחד עם הרצון לשלב את הקטינים שמעדו – בחיק החברה, וזאת במענה יעיל והולם לצרכיהם האישיים ובקשר ישיר למעשי העבירות שבוצעו בידיהם. במאמר זה נסקור את עיקר הדגשים עליהם עמד המחוקק באשר לזכויות קטין למן שלב חקירת הקטין ועד לתום ההליך הפלילי.
מיהו קטין?
חוק העונשין קובע כי אדם יהא בעל אחריות פלילית למעשיו, משעה שמלאו לו 12 שנים. כמו כן, קטינים במשפט הפלילי מוגדרים כמי שטרם מלאו לו 18 שנים ואולם על מנת שיישא באחריות פלילית עליו להיות בגיל הגבוה מגיל 12. חוק הנוער קובע שני פרמטרים חשובים בנוגע להעמדת בגיר לדין בגין ביצוע עבירה בהיותו קטין. לפיכך, נאשם שהוגש נגדו כתב אישום בטרם מלאו לו 19 שנים, בגין עבירה שבוצעה בטרם מלאו לו 18 שנים, יישפט בפני בית משפט לנוער וככלל, יחולו עליו הכללים המיושמים על שפיטת קטינים.
הליכים בטרם הגשת כתב אישום
המחוקק קובע כי בנסיבות לפיהן עוכב קטין או נעצר, חלה חובת דיווח להוריו ואם נעצר ידווח מעצרו להוריו בלא דיחוי. כמו כן, חקירת הקטין – הן כעד והן כחשוד, תעשה בידיעת הוריו. ככלל, לא ייחקר קטין בשעות הלילה בכפוף לחריגים הקבועים בחוק. בישראל, לחשוד הנחקר תחת אזהרה אין זכות לנוכחות סנגורו או אדם מטעמו במהלך חקירתו. החריג הגדול לכלל מתקיים שעה שקטין נחקר וזכותו לנוכחות אחד מהוריו, לרבות זכותו להיוועץ בהם. יתר על כן. קטין עד גיל 14 הנחקר בעבירות מסוימות, ייחקר בידי 'חוקר ילדים' בלבד.
בתי המשפט בישראל נוקטים בגישה זהירה בכל הנוגע למעצרו של קטין לעומת בגיר ובית המשפט לא יורה על מעצרו של קטין שטרם מלאו 14 שנים – עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. על פי רציונל דומה לא ייגזר עונש מאסר על קטין שטרם מלאו לו 14 שנים ככל והורשע בעבירה. ואולם, בנסיבות לפיהן נעצר קטין ב'מעצר ימים' (ראה הרחבה במאמר 'מעצר ימים') חלים כללים שונים ומקלים מאלו הקבועים באשר לבגיר. ככלל, המעצר הראשוני יהא לתקופה בת 10 ימים הניתנת להארכה נוספת לפרק זמן זהה. בנסיבות לפיהן נעצר קטין ולא הוגש נגדו כתב אישום תוך 40 יום, ברירת המחדל הינה שחרורו. חריג לכך יהא בהינתן אישור היועץ המשפטי לממשלה/פרקליט המדינה או משנהו, הקובעת הארכה מעת לעת למשך 10 ימים נוספים. כמו כן, שופט בית משפט העליון רשאי להאריך את מעצרו של הקטין לתקופה בת 45 יום מעת לעת.
הוגש כתב אישום נגד קטין (שמלאו 14 שנים) והוגשה בקשה למעצרו עד לתום ההליכים שהתקבלה, הכרעת דין תינתן תוך 6 חודשים מיום מעצרו, אחרת ישוחרר. חשוב לציין כי לבית משפט העליון הסמכות להאריך מעת לעת את מעצרו של הקטין לפרק זמן עד 45 ימים. בכל הנוגע למעצר קטינים חשוב לציין רציונל מהותי הקבוע בחוק הנוער: "לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעה בחירותו פחותה, והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור. בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יבואו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו".
העמדת קטינים למשפט הפלילי
♦ ככלל, לא יעמדו לדין יחדיו קטינים ובגירים ומשפטם יופרד. חריג לכך יהא בנסיבות לפיהן התיר היועמ"ש העמדה לדין בכתב אישום משותף לקטין ובגיר גם יחד. הסמכות העניינית לדון קטין שהוגש נגדו כתב אישום מסורה לבית משפט של נוער ואולם, במקרים חריגים עשוי לדון בית משפט שלום או מחוזי בעניינו של קטין ובלבד שינהגו בקטין כאילו היו בית משפט לנוער.
♦ המחוקק קובע מספר תנאים לפיהם ניתן להעמיד קטין לדין פלילי: הודעה לקצין מבחן – שעה שנעצר קטין או אם על פי חקירה פלילית בעניינו של קטין נקבע כי קיים יסוד להעמידו לדין. כמו כן, כאשר מבקשת המאשימה להעמיד קטין לדין שמלאו לו 12 שנים אולם טרם מלאו לו 13 שנים, תקיים המאשימה התייעצות עם קצין מבחן – באשר לאפשרות העמדת הקטין לדין.
♦ ככלל, במידה וחלפה שנה מיום ביצוע העבירה בידי קטין, אין להעמידו לדין. לצורך העמדתו של הקטין לדין בנסיבות אלו, נדרשת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
♦ חוק הנוער קובע כי החלטה של בית משפט בעניינו של קטין תינתן רק לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביע את דעתו בפני בית המשפט, אשר ייתן משקל ראוי לעמדת הקטין.
♦ להורי הקטין תינתן הזדמנות להביע עמדתם – במהלך הדיונים בבית משפט של נוער בנוגע להחלטות מסוימות הנוגעות לקטין ובטרם יינתנו בידי בית המשפט.
♦ ככלל, הדיונים בעניינו של קטין יהיו 'בדלתיים סגורות' בכל הנוגע להליכים הללו: בפני בית משפט של נוער; בית משפט שלום או מחוזי הדן נאשם בגיר וביום הגשת כתב האישום טרם מלאו לו 19 שנים – וביצע עבירה בהיותו קטין; דיון בבית משפט העליון בערעור על החלטה או פסק דין שניתן בבית משפט נוער; הליכי מעצר של קטין.
♦ קבע בית המשפט כי הקטין ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, יופנה הקטין לשירות המבחן לצורך הפקת תסקיר.
♦ לאחר קבלת תסקיר המבחן בית המשפט רשאי לנקוט באחת מאלו: הרשעת הקטין וגזירת עונשו; הימנעות מהרשעת הקטין לצד ציווי אמצעים ודרכי טיפול בקטין; הימנעות מהרשעת הקטין והפטרתו מסנקציות עונשיות כל שהן.
♦ סעיף 26 לחוק הנוער מונה אמצעים ודרכי טיפול אשר בסמכות בית המשפט לצוות ואלו הם: הקטין יימסר לטיפול והשגחה; קביעת צו מבחן לקטין; הקטין או הורהו יתחייבו אודות התנהגותו בעתיד; הפניית הקטין לשהייה במעון יום; החזקת הקטין במעון 'פתוח' או סגור לתקופה שאינה עולה על תקופת המאסר הקבועה לצד העבירה שהורשע בה; השתת תשלום קנס/הוצאות משפט; חיוב הקטין (או הוריו) בתשלום פיצויים לקורבן העבירה.
ייצוגו של קטין בהליך הפלילי מציב אתגרים מורכבים בפני הסנגור המייצג, השואף לתוצאה משפטית אשר תתמקד בשיקום הקטין ותבכר דרכי טיפול חלף הרשעתו והטלת סנקציה עונשית מחמירה ומכתימה.
לפרטים נוספים וייעוץ ראשוני התקשרו לעורך דין פלילי, ארז טובי – 050-4321160