בחברות מודרניות בנות זמננו, מופקדת הרשות הציבורית על ביטחון הפרט והכלל. בתוך כך, מחוקקת הרשות חוקים ותקנות לשם שמירת הסדר הציבורי ומניעת עשיית דין עצמית. נחיצות הסדר הציבורי וביסוס צביון ומרקם חיים נאות בין הפרטים ובינם לבין החברה, הינם תנאי סף לחברה בריאה המתפקדת ביעילות ברבדים השונים-ובעיקר בחיי היום-יום.
מלאכת הפיקוח והאכיפה מסורה בידי המשטרה וכוחות השיטור השונים, האחראים בין היתר על אכיפת החוקים השונים, וכן החלת פסקי דין וצווים שניתנו בידי בתי המשפט השונים. משכך, שיבוש ופגיעה ברשות האכיפה ותקיפת שוטרים מהווים הפרה בוטה וחמורה ומסכנים את צביון החיים התקין ושלום הציבור. יתר על כן – בתי המשפט מחמירים בעבירות כנגד כוחות השיטור מאחר ופגיעה באלו מסמלת פגיעה ישירה במדינה ומוסדותיה הציבוריים. במידה והוחשדת בעבירה של תקיפת שוטרים אנא צור קשר עם עו״ד פלילי מקצועי ומנוסה.
משכך, פרט הנאשם בעבירות תקיפה, הפרעה לכוחות השיטור – 'נתפס' כמי "שמורא החוק אינו חל עליו". בהתאם לכך, ייחד המחוקק בחוק העונשין (סימן ג') שלושה איסורים הקובעים סנקציה עונשית מחמירה ולצידה ענישת מינימום כנגד נאשמים שהורשעו בעבירות 'תקיפת שוטר' ו'הפרעה לשוטר במילוי תפקידו'.
תקיפת שוטרים
בנסיבות לפיהן תקף אדם שוטר או אדם אחר שהשוטר נעזר בו במהלך עבודת השיטור והתקיפה כשלעצמה בוצעה בזיקה לעבודת השיטור, דינו – 3 שנות מאסר ולא פחות מחודש ימים. חשוב לציין כי נסיבות התקיפה חשובות מאחר ובמצב דברים לפיהם הותקף השוטר או עוזרו כאשר אינם מקיימים את תפקידם כדין, תחשב תקיפתם כ'תקיפה סתם' (ראה מאמר 'עבירות אלימות') הקובעת סנקציה עונשית פחות מחמירה. ויודגש כי ניתן להרשיע בעבירה זו אף אם השוטר או עוזרו לא נפגעו הלכה למעשה ממעשה התקיפה ודי בכך שהנאשם ביצע מעשה תקיפה בזיקה לעבודת השיטור. המחוקק קובע ענישת מינימום בסעיף העבירה באשר רצונו ליצור מימד הרתעתי מודגש.
תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות
סעיף 274 לחוק העונשין קובע 3 נסיבות חלופיות, אשר בהתקיים אחת מהן, תחשב תקיפת שוטר לתקיפה בנסיבות מחמירות, ואלו הן:
♦ התוקף התכוון להכשיל את השוטר בביצוע תפקידו כדין, או התכוון למנוע מהשוטר למלא את תפקידו או התכוון להפריע את השוטר בשעת מילוי תפקידו כדין.
♦ התוקף היה מזויין בנשק חם או קר.
♦ מעשה התקיפה נעשה בידי שני אנשים או יותר.
יצוין, אף בעבירה זו ניתן להרשיע נאשם גם אם השוטר המותקף לא נפגע הלכה למעשה כתוצאה מן התקיפה או אם עבודת השוטר הוכשלה בפועל אם לאו – בזיקה למעשה התקיפה.
המחוקק קובע סנקציה עונשית בדמות 5 שנות מאסר וענישה מינימאלית בת 3 חודשי מאסר לנאשם שהורשע בעבירה. אף כאן, מטרת ענישת הסף נועדה להגביר את הרתעת העבריינים מביצוע עבירת תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.
הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו
בשונה מעבירת תקיפת שוטר או עוזרו, מבקש המחוקק אף להחמיר בסיטואציה לפיה אדם מפריע או משבש את פעולות השוטר או עוזרו ובכך מגביל ופוגם בעבודת השיטור – וכל זאת, כאשר השוטר או עוזרו ממלאים את תפקידם כחוק. די בכך שהתקיים מעשה הפרעה בכוונה או מעשה שנועד להכשיל אחר מפני הגשת סיוע ועזרה לשוטר.
משכך, אף אם לא 'צלח' מעשה ההפרעה המכוון כדי הפרעה ממש או הכשלה, ניתן יהיה להרשיע נאשם בעבירה. סעיף העבירה קובע סנקציה עונשית בדמות 3 שנות מאסר וענישת סף בת שבועיים ימים. בדומה לסעיפים דלעיל, תכלית ענישת המינימום ליצור מקדם הרתעה לביצוע או הישנות עבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
בתי המשפט נוטים להחמיר בעונשם של נאשמים שהורשעו בעבירות אלו. משכך, חשיבות מכרעת נודעת לבחינה מדוקדקת של ראיות התביעה, כמו חקירתם הנגדית של עדי התביעה ובחינת האפשרות לבידוי ראיות.
לייעוץ, פנה לעורך דין פלילי ארז טובי לקבלת חוות דעת מקצועית. טלפון: 050-4321160