אימתי תחמיר ערכאת הערעור בעונש?

עו"ד ארז טובי מייצג במקצועיות חסרת פשרות את לקוחותיו אימתי תחמיר ערכאת הערעור בעונש

עו"ד ארז טובי מייצג במקצועיות חסרת פשרות את לקוחותיו

ככלל, אין ערכאת הערעור נוהגת במיצוי הדין עם או המשיב, בנסיבות לפיהן הגישה המערערת (המדינה) ערעור על קולת העונש. יחד עם זאת, בהתקיים אחד מהחריגים הבאים, עלולה ערכאת הערעור להחמיר משמעותית בעונש אשר נגזר בערכאה הדיונית:

  • כאשר בית משפט קמא סטה משמעותית מנוהג רף הענישה הראויה.
  • בנסיבות לפיהן נפלה טעות מהותית בגזר הדין.

בית משפט המחוזי הרשיע את המשיב בעבירות: חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, מעשה פזיזות ורשלנות וגרם נזק לרכוש. כפועל יוצא, נגזר עונשו של המשיב והוטלו עליו 250 שעות שירות לתועלת הציבור, צו מבחן, מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה ופיצוי כספי למתלונן בשיעור בן 2,000 ₪.

תיאור עבירותיו של המשיב

בין המשיב והמתלונן קיימת היכרות מוקדמת הנובעת בין היתר לעבודת השניים יחדיו במסעדה. באחד המקרים התפתח דין ודברים בין המשיב למתלונן במסגרתו שלף המשיב מיכל גז מדמיע מכיסו וריסס את המתלונן. האחרון, ניסה להימלט מהמקום אולם המשיב דלק אחריו והדביקו וניסה לרססו בשנית. המתלונן הניף כיסא שהיה במקום בניסיון להגן על עצמו והניפו לעבר המשיב. או אז, החל המשיב לרוץ לכיוון רכבו, התניעו והחל בנסיעה לכיוונו של המתלונן במטרה לפגוע בו. כתוצאה ממעשי המשיב, נפגע המתלונן בגופו, הוטח ארצה ובהמשך הובהל לטיפול רפואי בבית החולים. במקביל, נסע המשיב לביתו. זמן קצר לאחר מכן נכנס המשיב לרכבו ונס מהמקום בסוברו כי כוחות המשטרה נוסעים בעקבותיו. עת הגיעה למקום ניידת, פגע בה המשיב חזיתית ונס מהמקום. בהמשך, נטש את רכבו וברח מהמקום רגלית לעבר ביתו של אחד מחבריו. לאחר הדברים הללו, הסגיר עצמו המשיב לתחנת המשטרה.

בין המשיב למערערת נכרת הסדר טיעון במסגרתו יודה ויורשע בעובדות כתב אישום מתוקן לקולה וישלח לשירות מבחן לקבלת תסקיר, כאשר אין הסכמה בין הצדדים בנוגע לרכיב הענישה.

עמדת שירות המבחן

שירות המבחן התרשם לחיוב מהמשיב והמליץ לשלבו בטיפול קבוצתי. למשיב סיכויי שיקום הנובעים מעצם הסכמתו לקבלת טיפול קבוצתי וכאשר המחיר אשר הוא שילם עד כה ועמדת הוריו הנחרצת אודות התנהגותו מהווים גורם מרתיע ומציב גבולות. בהתאם לאלו, סבר שירות המבחן כי הסיכוי להישנות עבירות דומות נמוך, הגם כי רמת מסוכנותו בהיבט חומרת העבירה הינה גבוהה. בתוך כך, המליץ שירות המבחן כי על המשיב תוטל ענישה הכוללת עבודות שירות, צו מבחן ופיצוי המתלונן.

גזר דין – בית משפט קמה

מחד, קבע בית משפט המחוזי כי אין להקל ראש בחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, אשר היה בכוחן להביא לפגיעה חמורה בגוף ובנפש. מאידך, הגם והמשיב היה תחת השפעת אלכוהול בזמן ביצוע העבירות אין הדבר מפחית מעוצמת אחריותו אולם בכוח נסיבה זו לספק משקל בנוגע לקביעת מתחם הענישה.

לנסיבותיו האישיות של המשיב ניתן משקל מקל: גילו הצעיר, נטילת אחריות למעשיו עוד בשלב חקירתו, היעדר עבר פלילי וכן המלצתו החיובית של שירות המבחן. בכוח אלו לבדם לגזור את עונשו של המשיב ברף התחתון של מתחם הענישה. ואולם, בית משפט המחוזי בחר לסטות לקולה ממתחם הענישה מהנימוק הבא: "בהתחשב במכלול הנסיבות האישיות, החרטה הכנה שהביע הנאשם וסיכויי השיקום הגבוהים במקרה דנן, כמפורט בתסקיר; וכן בהתחשב בנזק הקטן יחסית שנגרם מן המעשים, לא ראיתי למצות עם הנאשם את הדין אלא לאפשר את שיקומו וחזרתו למסלול חיים נורמטיבי תוך סטייה ממתחם הענישה ההולם". בהתאם לכך ניתן גזר דין מקל עם המשיב, ללא רכיב ריצוי מאסר בפועל ובית המשפט אף נמנע מהטלת עבודות שירות על המשיב.

ערעור המדינה על קולת העונש

טענת המדינה המרכזית מתייחסת לקולת העונש – החורג משמעותית מרף ענישה מחמיר יותר הנוהג בפרשות דומות. כחיזוק לכך, מציינת המערערת כי המשיב ביצע שרשרת עבירות קשות ותחת השפעת אלכוהול ואם בכך לא די, ביצע המשיב ניסיון הימלטות מגורמי האכיפה אשר גרם נזק לרכוש. בהתאם לאלו, מדובר בענישה מקלה יתר על המידה אשר אינה עומדת בקנה אחד עם אינטרס הציבור בענישה משמעותית ואינה מרתיעה את המבקשים ב'כוח' לנקוט באלימות.

המשיב, עתר כמובן להותרת גזר הדין על כנו בהינתן כי נרתם באופן מלא להליך השיקומי אשר בעטיו קמה הצדקה לסטייה לקולה ממתחם הענישה.

דיון בית משפט העליון בערעור

בטרם הדיון בערעור נשלח המשיב לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר עדכני אודותיו. תסקיר שירות המבחן מציין כי המשיב נעדר מוטיבציה וכוחות להשתלב בטיפול מעמיק וכן אינו מפגין מאמצים לשיפור במצבו העכשווי. בהתאם לאלו חזר בו שירות המבחן מהמלצותיו ועתה נמנע ממתן המלצה כל שהיא בעניינו של המשיב.

לאחר בחינת טענות הצדדים קיבל בית משפט את העליון את הערעור שהגישה המדינה והחמיר בעונשו של המשיב בנימוק: "בנסיבות העניין – העונש שנגזר על המשיב אינו משקף כדבעי את חומרת מעשיו, ומהווה סטייה ממשית מן הענישה הראויה במקרים כגון דא באופן המחייב את התערבותה של ערכאת הערעור.

בתוך כך, מדגיש בית משפט העליון את הצורך בהחמרה בעבירות המבוצעות על רקע ויכוח כמו גם את הצורך להרתיע את הבריות מפני יישוב סכסוכים וניסיון להביא לפתרונם בכוח הזרוע: "רבות נאמר בבתי המשפט על תופעת האלימות הפושה בחברה הישראלית ועל הצורך של איחוד כוחות של כל הרשויות לצורך מלחמה בתופעה זו. תפקידו של בית המשפט במאבק הוא הטלת עונשים מרתיעים ומשמעותיים על הנוקטים באלימות לפתרון סכסוכים, על מנת להעביר מסר, הן לעבריין האינדיווידואלי, והן לעבריינים הפוטנציאלים ולחברה כולה, כי אין החברה טולרנטית להתנהגויות מעין אלה".

בהתאם לאלו, ומתוך שימת לב לתסקיר מבחן העדכני, בית המשפט קבע נחרצות כי העונש אשר הוטל על הנאשם בערכאה הדיונית סטה מהותית לקולה ממדיניות הענישה הנוהגת בעבירות כגון אלו. לפיכך, מצא בית המשפט להחמיר בעונשו של המשיב. יחד עם זאת, בהינתן כי יש להתחשב בנסיבות המקלות עם המשיב, וכי אין דרכה של ערכאת הערעור למצות עד תום את הדין עם המשיב, יעמוד עונשו על שנת מאסר, לצד יתר רכיבי הענישה האחרים למעט עבודות 'שירות לתועלת הציבור'.