עבירות אלימות במשפחה

בתי המשפט בישראל נוטים להחמיר בענישת נאשמים שהורשעו בנושא של עבירות אלימות במשפחה. לשון החוק קובעת כי עבירות אלימות במשפחה כוללות אקט תקיפה המופנה כלפי בן זוג, בן משפחה קטין שהותקף על ידי האחראי לו, לרבות בן משפחה שהוא חסר ישע שהותקף בידי האחראי לו.

בעצם תקיפת אחד מאלו, קובע המחוקק כי מדובר ב'תקיפה בנסיבות מחמירות' וזאת להבדיל מעבירת 'תקיפה סתם' (ראה מאמר בנושא עבירות אלימות), ועל כן קבועה סנקציה עונשית מחמירה לנאשם שהורשע בעבירות אלמ"ב – היוצרת מימד הרתעתי המבקש להתמודד עם תופעת האלימות בתא המשפחתי. כך למשל קובע סעיף 382 לחוק העונשין כי העובר עבירת תקיפה באחת הנסיבות המוזכרות לעיל, דינו – 4 שנות מאסר.

תקיפות בני משפחה בנושא של עבירות אלימות במשפחה

משמעות הדבר מהותית – בעוד עבירת התקיפה מסווגת כעבירת עוון, הרי שתקיפת בן משפחה מסווגת כעבירת פשע ולכך השלכות מרחיקות לכת. יתר על כן. הותקף בן זוג ונגרמה לו כתוצאה מהתקיפה חבלה של ממש, דינו – 6 שנות מאסר (רוצה לומר: כפל מהענישה הנוהגת בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בנסיבות שהמותקף אינו מקיים זיקת קרבה משפחתית לתוקף).

חשוב אף לציין כי בנסיבות לפיהן הוגשה תלונה במשטרה בידי בן זוג על תקיפתו, הטחת איומים בו – בידי בן הזוג האחר, ביטול התלונה בידי המתלוננת (בדרך כלל), אינו טריוויאלי כלל ועיקר. משעה שהוגשה תלונה במשטרה שעניינה אלימות במשפחה, הסמכות והטיפול בתלונה תהא בידי יחידת אלמ"ב ומסור לשיקול דעתה. בהקשר זה חשוב לציין כי בעבירות אלימות או מין – במשפחה, בקשת המתלונן שלא לחקור לא תהא כשלעצמה, עילה להפסיק את החקירה או להימנע מביצועה. מכל מקום, החלטה להימנע מחקירה תהא בסמכות קצין אגף חקירות מרחבי ובטרם תתקבל החלטה שלא לחקור, רשאי קצין משטרה או קצין מרחבי להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם גם יחד ל'מרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה'. ישנן גם עבירות מין במשפחה שניתן לקרוא עליהם במאמר נוסף.

חזר המתלונן מתלונתו – מה הדין?

חזרת המתלונן מתלונתו עשויה אף להתפרש כנובעת מאיומי בן הזוג החשוד בעבירות אלמ"ב המבקש להניע את בן הזוג המתלונן לחזור בו מתלונתו. משכך, בקשת מתלונן כאמור תיבחן באופן מדוקדק ויינתן משקל מהותי למספר פרמטרים וביניהם: חומרת העבירה, האם לחשוד עבר קודם בהיבט עבירות אלמ"ב, חבלות או תעודות רפואיות המאששות פגיעה במתלונן, עדויות שכנים ועוד. משכך, בן זוג החשוד בעבירות אלמ"ב, המנסה להשפיע על בן הזוג המתלונן לחזור בו מתלונתו, עלול להיחקר בעבירה עצמאית – 'שיבוש הליכי חקירה'.

מתן עדות בעבירות אלימות במשפחה – בידי מי?

ככלל, במשפט פלילי, בן זוג (ואף הורה וילד) אינם כשרים להעיד לחובת האחר. ואולם, חריג לכך מתקיים בנסיבות לפיהן עומד נאשם לדין בעבירות אלימות או מין במשפחה. בנסיבות אלו, עדות הבעל תהא כשרה כנגד אשתו ועדות האישה תהא כשרה כנגד בעלה. יתר על כן – בית משפט רשאי להעדיף את גרסת קורבן העבירה על פני גרסתו הסותרת של הנאשם, להרשיעו בדין וזאת על פי עדותו היחידה של קורבן העבירה.

במאמר זה נסקרו בקצרה מקצת הקשיים והסוגיות המשפטיות הסבוכות, בניהול תיק עיקרי המייחס לנאשם עבירות אלימות במשפחה. משכך, עורך דין פלילי המייצג נאשם בעבירות אלו חייב לפעול בנחישות חסרת פשרות, במקצועיות ויצירתיות, על מנת לייצג נאמנה את הנאשם ולהביא לזיכויו או לחילופין, לגרוע מחומרת סעיפי האישום על דרך המרתם באישומים קלים יותר.

עו"ד ארז טובי מומחה בתחום עבירות אלימות במשפחה וישמח להעניק ייעוץ ראשוני חינם! התקשרו 050-4321160