עבריינות אידאולוגית נחשבת למסוכנת וחמורה בכל קנה מידה אפשרי. בהתאם לכך, מדיניות ענישת עבריינים אשר הורשעו בעבירות על רקע לאומני או אידיאולוגי – מכבידה ומגלמת בתוכה העדפת שיקולי ענישה מחמירה, מניעה, הרתעת היחיד והרבים וגמול – על פני שיקולי שיקום וטיפול ונסיבות אישיות מקלות הסובבות את מבצע העבירה הספציפי.

ומדוע מתקיימת הבחנה ואבחנה בין עבריינות 'רגילה' ועבריינות על רקע לאומני או אידיאולוגי?

עבירות אלימות על רקע לאומני

עבירות אלימות על רקע לאומני

ראשית – מסוכנותו של העבריין המבצע עבירות מתוך "תפיסת עולם ערכית" מכוונת כלפי ציבור מסוים, קבוצה אתנית, בני גזע מסוים, השתייכות דתית או זהות פוליטית – ובכך קיימת סכנה רבתי, וזאת במובחן מאדם המפר נורמה חוקית כלפי אדם מסוים (בשל סכסוך, מחלוקת או ניגוד אינטרסים).

שנית – מבלי לגרוע מעוצמת המסוכנות של העבריין כאמור כלפי ציבור רחב, ביצוע עבירות ממניעים אידיאולוגיים עלול ללבות ולהתסיס פרטים נוספים או קבוצות אוכלוסייה 'רדומות' לשלהבן ולהניעם 'לפעול' ולבצע עבירות דומות או אף קשות יותר בהיבט חומרתן והיקפן – וכל זאת בהשראת מעשיו של מבצע עבירה על רקע לאומני אשר נתפס כמודל ל'חיקוי' והערצה בידי הפרט או הרבים.

שלישית – עבריינות אידיאולוגית פוגעת בשלום הציבור וביטחונו וחותרת לערעור ופגיעה בסדרי שלטון, ריבונות ויציבות רשויות החוק.

כפעול יוצא, עבריינות אידיאולוגית עלולה לגרום לפילוג האם, איבה בין קבוצות מיעוט לרוב והחרפת הקיטוב בקרב אוכלוסיות מעורבות.

לאחרונה נדון עניינו של המערער בבית משפט העליון, אשר השיג על חומרת גזר הדין בבית משפט קמה. כבוד הרכב שופטי בית משפט העליון דחה את הערעור והותיר את גזר הדין על כנו.

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות: חבלה בכוונה מחמירה, שיבוש מהלכי משפט והחזקת סכין. כפועל יוצא, נגזר עונשו של המערער לתשע שנות מאסר, 25,000 ₪ לפיצוי קורבן העבירה, לצד רכיבי ענישה נלווים.

נסיבות ביצוע עבירותיו של המערער קשות – בחודש יולי 2013 עוכב המערער לחקירה בידי כוחות הביטחון מאחר ונחשד בהרמת אבן באירוע התפרעות בקרבת שער שכם בירושלים. יום למחרת, הגיע המערער יחד עם שני חבריו למקום הקרוב לשער שכם כשבאמתחתו של אחד מחבריו סכין, מתוך כוונה לבצע פיגוע דקירה ביהודי. בתוך כך, עובדות כתב האישום מתארות כי המערער יצר קשר עם אחרים אשר נדברו לנסוע לירושלים יחדיו. בהגיעם למקום התיישבה החבורה על גרם מדרגות בסמוך. או אז גילה המערער לחבריו כי בכוונתו לפגוע במתנחל. אחד מחבריו של המערער שכנע את האחרון לבל יפגע בשוטר או חייל שכן בכך יסכן המערער את כלל חבריו בירי תגובה.

בהמשך, הבחין המערער בעוברי אורח הנחזים כיהודים חרדים. כפועל יוצא, ביקש המערער את אחד מחבריו לתצפת ולהתריע עם הגעת כוחות ביטחון למקום ומחברו האחר ביקש להצטרף אליו במטרה לפגוע באחד היהודים. תוך שהשניים עוקבים אחר אחד היהודים התנפל המערער על היהודי ודקר אותו בפלג גופו העליון, מספר פעמים. שעה שקורבן העבירה ניסה להתגונן, נדקר האחרון באמת ידו. לאחר הדברים הללו נמלט המערער מהמקום במונית יחד עם חבריו, שהסיעה אותם לשכונת עיסאוויה. בהמשך, ובמטרה להקשות על איתורו וזיהויו הסתפר המערער במספרה אשר נפתחה במיוחד עבורו, לצורך האמור.

נזקי קורבן העבירה, עקב החבלה שנגרמה לו בידי המערער כללו פצעי דקירה מרובים בחזה במותניו ואמת ידו. כמו כן, נגרם לקורבן העבירה נזק נפשי קשה כתוצאה מהפיגוע.

הכרעת דין וגזר דין בבית משפט קמה

בית משפט המחוזי הכריע את דינו של המערער לכף חובה ובטרם גזר את דינו, נסקרו נסיבותיו האישיות: יליד 1990 אשר עבד במספר עבודות מזדמנות. עברו הפלילי כולל 3 הרשעות קודמות – סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וכן היה מעורב בהתפרעות. המלצת שירות המבחן קבעה כי המערער נוקט בגישה המצמצמת את חומרת מעשיו ומבטאת רציונליזציה להצדקתם. בהינתן כי קיים סיכון גבוה למועדות מצד המערער, המליץ שירות המבחן להשית עונש מוחשי ומרתיע אשר יציב גבולות עבור המערער.

בית משפט קמה אף הדגיש את מצוקתו וקשייו של קורבן העבירה בעקבות תקיפתו בידי המערער – קורבן העבירה נשוי ואב לארבעה ילדים. לאחר האירוע הוכר על ידי מ.ל.ל. כנפגע פעולות איבה הלוקה בנכות בשיעור בן 80 אחוז. מאז הפגיעה בו, חדל לעבוד, סובל מכאבים פיזיים ומנזקים נפשיים.

בית משפט המחוזי פירט את הערכים המוגנים שהופרו בידי המערער בעצם מעשיו: ערך חיי אדם ושלמות הגוף, פגיעה בביטחון הציבור ושלום הפרט. בתוך כך, קבע בית המשפט כי יש ליתן מעמד בכורה לשיקולי הרתעה וענישה מכבידה בעבירות על רקע לאומני ולבכרם על פני שיקולי שיקום וטיפול. כפועל יוצא נגזרו על המערער 9 שנות מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

החלטת בית משפט העליון

הרכב בית משפט העליון דחה את ערעורו של המערער על חומרת העונש וקבע כי אין מתקיימת סטייה ממשית מרף הענישה בעבירות דומות ולפיכך נמנע מהתערבות בגזר הדין, בהדגשת חומרת מעשיו של המערער: "עונש זה משקף את חומרת העבירה המרכזית שביצע המערער ויש בו כדי להצביע על גישתו המחמירה של המחוקק, כלפי מבצע עבירות מסוג זה. על בתי המשפט הדנים בעבירות כגון דא, אשר בוצעו על רקע לאומני, להעביר מסר חד משמעי ונוקב בדמות ענישה קשה ומחמירה, בכדי לשרת את גורם ההרתעה מפני מעשים אלו… כאשר עסקינן בעבריינות המתבצעת על רק אידיאולוגי, נדחים, ככלל, שיקולי ענישה אחרים, ובהם האינטרס השיקומי, מפני שיקול ההגנה על שלומו וביטחונו של הציבור, והרתעת עבריינים בכוח מפני ביצוע מעשים דומים".

חרף גילו הצעיר של המערער והנסיבות המקלות המתקיימות בעניינו, נמנע הרכב בית משפט העליון מהתערבות בגזר הדין שניתן בידי בית משפט קמא – בהינתן כי עבירותיו של המערער בוצעו על רקע אידיאולוגי ומכאן שאין מקום להפחית מעונשו.

(ע"פ 2826/15 אחמד עביד נ' מ"י)