עבירות אלימות

עבירות אלימות

פגיעה בשלמות גופו של אדם מגיעה לידי מצב של עבירות אלימות הינה אחת ההפרות הבוטות בזכותו הבסיסית של הפרט להגנה על גופו, לאוטונומיה של הפרט על גופו וזכותו לחיות חיים שלווים ללא פגע ופחד.

עיקרון זה מתבטא בעוצמה רבה שעה שהפגיעה בגופו של אדם עלולה להביא לקיפוח חייו כתוצאה מפגיעה פיזית מערכתית-חמורה.

בהתאם לכך, קובע חוק העונשין איסורים חמורים המגלמים ערכים מוגנים בהיבטים אלו ובין היתר, לצד איסורים אלו, קבועה סנקציה לעובר עבירות אלימות בדמות ענישה מחמירה.

למידע נוסף על הדין הפלילי

חשודים או נאשמים בעבירות אלימות? עו"ד פלילי ארז טובי – 050-4321160

תקיפה

תקיפה הכוללת עבירות אלימות מפרה ושוללת מהפרט את האוטונומיה על גופו. חשוב לציין כי מעשי תקיפה עלולים להניב עבירות פגיעה בגוף, מסוגים שונים. כך למשל, חלק מעבירות המין עוטות מימד של מעשה תקיפה מינית בנסיבות לפיהן בוצע אקט מיני בגופו של אדם ללא הסכמתו אגב שלילת האוטונומיה לה הוא זכאי על גופו. חשוב לציין כי עבירות אלימות אינן מחייבות לכלול נזק גופני, או סבל ובחינת הסוגיה תתמקד בשאלה: האם מעשה הפגיעה הפר את אוטונומית הפרט על גופו – אם לאו. ומנגד, הסכמה מדעת ובחירה חופשית של הפרט למגע גופני, שומטת את הקרקע בפני ביסוס האישום בתקיפה.

דין תקיפה סתם – סעיף 379 לחוק העונשין

"התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה". עבירת 'התקיפה סתם' מהווה את איסור התקיפה הבסיסי המתייחס להפעלת מגע ישיר או עקיף של א' כנגד ב' וזאת בהיעדר הסכמה חופשית מודעת מצד ב'. חשוב לציין כי עבירת 'התקיפה סתם' מהווה את הבסיס והפלטפורמה לעבירות תקיפה חמורות יותר כפי שתידונה בהמשך.

יצירת מגע ישיר האסור על פי חוק העונשין יכול ויתבטא כעבירות אלימות מכל סוג ובעוצמה כל שהיא המופעלת על אדם ובתנאי: שמושא הפעולה לא נתן את הסכמתו מדעת בבחירה חופשית לכוח הגופני המופעל עליו. יצוין, הערך המוגן בבסיס העבירה אוסר אף הפעלת מגע עקיף בידי מבצע העבירה על קורבן העבירה.

בתוך כך, הפעלת חום, אור, חשמל, גז, גלי קול וקרינה, נחשבים כהפעלת כוח אסור על אובייקט העבירה בנסיבות לפיהן מושא העבירה לא נתן את הסכמתו מדעת לכך. היסוד העובדתי שבעבירה כולל הפעלת כוח ישיר או עקיף על המותקף ולכן יכול והתוקף יורשע בעבירה אף בהיעדר נזק גופני, או סבל למותקף בעבירה. הערך המוגן בבסיס האיסור הינו שלמות גופו של אדם ואוטונומיה מלאה על גופו ועל כן לשון הסעיף קובעת: "התוקף את חברו" – אינה מחייבת קרבה או יחסי חברות בין התוקף למותקף כתנאי להתמלאות תנאי הסעיף ועל כן יש לפרש את התיבה "חברו" כ"אדם" שהותקף.

תקיפה הגורמת חבלה ממשית – סעיף 380 לחוק העונשין

"התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר 3 שנים". עבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית מקפלת בתוכה את הערכים המוגנים הניצבים בבסיס עבירת 'תקיפה סתם', אלא שבעבירה זו קיימת דרישה לקרות תוצאה במסגרתה נגרמה למותקף חבלה ממשית.

בעוד שבעבירת 'תקיפה סתם' אין דרישה לקרות נזק גופני או סבל למותקף כתנאי מקדמי לביסוס העבירה, סעיף 380 לחוק העונשין מחייב רכיב תוצאתי כתנאי סף לאישום התוקף בעבירה זו. אף בעבירה זו דרישת הכוח הגופני המופעל על המותקף יכול ותהא ישירה או עקיפה ודי בכך שמעשה התקיפה בוצע בהיעדר הסכמה מדעת ובחירה חופשית של המותקף. חשוב לציין כי דרישת 'חבלה של ממש' תתמלא אף במקרים לפיהם אין מדובר בפציעה חמורה, ואפילו החלים המותקף מהחבלה כעבור פרק זמן קצר, עדיין אין בכך כדי לשלול את יסוד החבלה של ממש כדרישת הסעיף (כך למשל, א' אשר אחז בחוזקה בידו של ב' וכתוצאה מכך נותרה אדמומיות בידו של ב' אשר נעלמה בתום פרק זמן קצר, תחשב חבלה זו כחבלה של ממש).

תקיפות שונות מגלמות עבירות ספציפיות בנסיבות תקיפתו של אדם כאשר המטרה בבסיס התקיפה – מעבר לפגיעה באוטונומיה של המותקף – מיועדת לעבור עבירות נוספות וחתירה נגד אכיפת דין מסוים. גם בעבירות אלו הגדרת התקיפה זהה לעבירת הבסיס – 'תקיפה סתם'. הסעיף מונה שתי חלופות עיקריות, אשר בהתקיימן דרישות הסעיף מתקיימות. האחת, תקיפת אדם כאשר התוקף בעצם מעשהו חותר לבצע עבירת פשע, גניבה, מתנגד למעצר חוקי (שלו או זולתו) בגין כל עבירה – הסנקציה 3 שנות מאסר. השנייה, כאשר התקיפה בוצעה בנסיבות שלפיהן היו שותפים לתקיפה 3 תוקפים או יותר אשר מונעים ברצון לבצע פשע, גניבה, התנגדות למעצר – כמצוין בסעיף קטן (א) – בחלופה זו הסנקציה העונשית תהא 5 שנות מאסר. סעיף קטן (ג) מקפל בתוכו ערך מוגן נוסף במסגרתו מחמיר המחוקק עם מפרי הסדר הציבורי בהתקהלות אסורה והתפרעות.

תקיפת עבירות אלימות בנסיבות מחמירות – סעיף 382 לחוק העונשין

תקיפה בנסיבות מחמירות נושאת סנקציה עונשית חמורה יותר מזו הקבועה בעבירת 'תקיפה סתם' או 'תקיפה הגורמת חבלה של ממש'. הסעיף מונה שלוש חלופות במסגרתן ייחשב התוקף למפר נורמה חוקית בנסיבות מחמירות, אשר ככל והתקיימו, מעיד הדבר על החמרה מהותית בהיבט ביצוען בידי העבריין ובהתאם לכך תופעל סנקציה עונשית חמורה משמעותית. האחת, ביצוע עבירת 'תקיפה סתם או 'תקיפה הגורמת חבלה ממשית' בנסיבות לפיהן חבר (הצטרף) לתוקף אדם נוסף או יותר לשם ביצוע העבירה בצוותא. הסעיף קובע כפל מאסר בהתאמה. משכך, 'תקיפה סתם' המתבצעת על ידי שני אנשים או יותר, גוררת סנקציה עונשית בדמות 4 שנות מאסר (מרבי) בעוד תקיפה הגורמת חבלה ממשית שבוצעה בידי שני אנשים או יותר מטילה סנקציה עונשית בת 6 שנות מאסר (מרבי). השנייה, ביצוע עבירת 'תקיפה סתם' כאשר המותקף הינו בן משפחתו (בהווה או בעבר) של התוקף או בנסיבות לפיהן המותקף הינו קטין או חסר ישע שעליו אחראי התוקף. אף כאן, הסנקציה העונשית קובעת (כפל עונש הקבוע בעבירת תקיפה סתם) 4 שנות מאסר. השלישית, ביצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בן זוג (בעבר או בהווה לרבות ידוע בציבור) גוררת סנקציה עונשית בת 6 שנות מאסר (מרבי). בסעיף 382 לחוק העונשין מבקש המחוקק להחמיר עם עבריינות אלימות במשפחה ואלימות קבוצתית או בחבורה וזאת במסגרת שיקולי הרתעת היחיד ומבצעי עבירות אלימות בצוותא. ניתן להרחיב את הקריאה על עבירות אלימות במשפחה.

תקיפת עובד ציבור – סעיף 382א לחוק העונשין

עבירת 'תקיפת עובד ציבור' מתבססת אף היא על עבירת 'תקיפה סתם' כאשר מעצם תקיפת עובד ציבור, מדובר בנסיבות מחמירות כשלעצמן והסנקציה העונשית במסגרת סעיף קטן (א) – כאשר הנתקף ממלא תפקיד ציבורי מכוח חוק והתקיפה קשורה לתפקידו – קובעת עונש מאסר בן 3 שנים.

סעיף קטן (ב) קובע חלופות משנה, אשר בהתקיים אחת מהן: (1) כוונת התוקף להכשיל, למנוע או להפריע לעובד הציבור במילוי תפקידו. (2) הצטיידות התוקף בנשק (חם או קר) בזמן ביצוע העבירה. (3) מעשה התקיפה כלל 3 תוקפים לפחות – אזי תוטל סנקציה חמורה מזו הקבועה בסעיף הראשון ובמסגרתה יוטל עונש מאסר בן 5 שנים.

סעיף קטן (ג) קובע סנקציה חמורה בת 5 שנות מאסר בנסיבות לפיהן תקף אדם עובד ציבור שעה שהאחרון טיפל באדם הנמצא בסכנת חיים; סכנה חמורה; או שעה שעובד הציבור עבד בחדר מיון. נקודת המוצא של המחוקק מעוגנת ברצון להתמודד עם תופעות אלימות המופנות כלפי בעלי תפקידים ספציפיים המותקפים בזיקה עניינית וישירה לעיסוקם (לדוגמא: קרובי משפחת פציינט התוקפים רופא מאחר ואינם שבעי רצון מאיכות וטיב הטיפול הרפואי ביקירם).

עבירות חבלה/פציעה

חבלה בכוונה מחמירה – סעיף 329 לחוק העונשין

התנהגותו המכוונת של אדם לגרום לפגיעה בכוונה מחמירה באה למעשה לפגוע בשלמות גופו ורווחתו של קורבן העבירה.

סעיף 329 לחוק העונשין דן במספר אפשרויות על מנת שיסודות העבירה תתגבשנה ואלו הן: כוונת אדם לגרום לאחר נכות, מום, חבלה חמורה, התנגדות למעצר או עיכוב (שלו או זולתו) או מניעת מעצר/עיכוב, וזאת במנותק לקרות תוצאות, רוצה לומר יסודות העבירה תתגבשנה אף בהיעדר קרות תוצאה פוגענית או אחרת בגופו של מושא העבירה.

חריג לכך, בשתי חלופות הקבועות בסעיף הדורשות תנאי סף בדמות התקיימות יסוד תוצאתי על מנת שדרישות הסעיף תתמלאנה: פציעה או חבלה חמורה כמצוין בסעיף 329(א)(1) או דרישת יסוד תוצאתי לפיו גרם אדם להתפוצצות חומר נפץ שלא כדין, אף אם כתוצאה מהפיצוץ אין פגיעה בגוף או בנפש – סעיף 329(א)(3).

יתר חלופות סעיף (א): ניסיון שלא כדין לפגוע באחר באמצעות קליע, סכין, נשק מסוכן, שליחה או מסירת חומר נפיץ לרבות דבר מסוכן או מזיק לאחר, הנחת חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך (חומר חומצי מסוכן) או הטחתם באדם – אף אם לא צלחה הפעולה לכלל פגיעה בקורבן העבירה כאמור, קבועה כנגד המורשע בהן סנקציה עונשית חמורה בת 20 שנות מאסר. חשוב לציין כי על דרך הכלל העונשים הקבועים לצד האיסורים בחוק העונשין הינם עונשי מקסימום ובבוא השופט לחרוץ את דינו של נאשם, מסור בידי השופט שיקול דעת באשר לחומרת העונש, אולם אין השופט רשאי להטיל עונש מאסר בגין עבירה מסוימת, הגבוה מהעונש הקבוע בצד העבירה (חריגים לכך ניתן למצוא בעבירות אשר המחוקק קבע בהן ענישת סף (מינימום) או ענישת חובה ללא שיקול דעת (עבירת רצח הקובעת מאסר עולם)).

סעיף 329(ב) קובע ענישת סף מנחה בת 4 שנים לפחות (או חמישית מהעונש שיקבע בית המשפט בסעיף קטן (א)), בנסיבות לפיהן ביצע נאשם כלפי בן משפחתו עבירה על פי אחת החלופות המנויות בסעיף קטן (א). חריג לכך, אם החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. ביטוי נוסף להחמרה בעונשו של נאשם שביצע חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחתו מקבל ביטוי בסעיף קטן (ג) לפיו, ככלל, יימנע בית משפט מהטלת עונש מאסר על תנאי שאינו כולל רכיב חלקי לריצוי מאסר בפועל, אלא בהתקיים טעמים מיוחדים. קביעת ההנחיה לעונש סף וברירת מחדל לפיה (ככלל) לא יושת עונש מאסר על תנאי ללא רכיב ענישה משמעותי ומידי, מדגישים את הרצון להתמודד ביד קשה ולהחמיר עם מבצעי עבירות אלימות בתוך המשפחה.

חבלה חמורה – סעיף 333 לחוק העונשין

"החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר 7 שנים".

עבירה זו מקדשת ערך מוגן המתייחס לשלמות גופו של אדם אגב פגיעה והפרת האוטונומיה להן זכאי הפרט. פרשנות הביטוי חבלה חמורה מתייחסת לפגיעה חמורה בעלת פוטנציאל לסכנת חיים, או פגיעה פיזית קשה באיבר מאיבריו או באחד מחושיו של אדם, וכל זאת כאמור שעה שהפגיעה בפרט עומדת בניגוד לדין. סעיף 333 לחוק העונשין קובע רכיב תוצאתי על מנת שניתן יהיה לייחס לנאשם אישום בחבלה חמורה, הגורר בתורו סנקציה בת 7 שנות מאסר. אף בעבירה זו, לשון החוק "חברו" תפורש כפגיעה ב"אדם" או נחבל שאינו מקיים בהכרח זיקה חברית או קשר אישי עם החובל.

פציעה – סעיף 334 לחוק העונשין

"הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים".

לשון הסעיף דורשת התקיימות רכיב תוצאתי – גרימת פצע, חתך חיצוני, באיבר מאיבריו של אדם (ולא חברו בהכרח של הפוצע), אשר נגרמו כתוצאה מהתנהגותו של הפוצע. מכאן, שהערך המוגן בעבירה הינו שלמות גופו של הפרט מפני פגיעות בו – העומדות בניגוד לדין.

חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות – סעיף 335 לחוק העונשין

הפלטפורמה לעבירות אלימות אלו מתבססת על עבירת חבלה חמורה ופציעה דלעיל (סעיפים: 333 ו – 334 לחוק העונשין בהתאמה). בהתקיים נסיבות מחמירות על פי אחת מחלופות הסעיף: הפוצע נושא נשק (חם/קר); חברו אל הפוצע אחד או יותר לשם ביצוע העבירה – דינם כפל העונש הקבוע בעבירה. רוצה לומר: אם מדובר בחבלה חמורה – 14 שנות מאסר (במרבי) ואם מדובר בפציעה – 6 שנות מאסר (במרבי).

ואולם, סעיף (א1) מחמיר מהותית בנסיבות לפיהן העבריין חבל חבלה חמורה בבן משפחתו, שאז קובע הסעיף סנקציה עצמאית במקור, בת 10 שנות מאסר. לעומת זאת, פציעה שנגרמה לקורבן עבירה בידי בן משפחתו, תגרור סנקציה עונשית כפולה מזו הקבועה בעבירת פציעה. אף כאן מבקש המחוקק להחמיר עם עבריינות מסוג אלימות במשפחה כאשר אחד מתנאי הסף הינו קרות תוצאה: חבלה חמורה או פציעה, רוצה לומר עניין לנו בעבירה תוצאתית.

חבלה ברשלנות – סעיף 341 לחוק העונשין

"העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים בסעיפים 338 עד 340, ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו – מאסר שנה".

נסיבות העבירה הינן רשלנות ופזיזות כלליות המעמידות בסיכון אחרים ואשר אינן מקבלות ביטוי מפורש בעבירות פזיזות ורשלנות ספציפיות הקבועות עלי חוק העונשין: סעיפים 338 עד 340 – הקובעים סנקציה עונשית ספציפית בהתקיים יסודות העבירות השונות (היעדר זהירות בנהיגה בדרך ציבורית לרבות היעדר זהירות בחומרים מסוכנים, הזנחת השמירה של כלי ירייה וחומרים מסוכנים והפקרת חפצים העולה כדי סכנה לילדים).

כאמור, התנהגות כללית שאינה נורמטיבית – בין אם היא כוללת מעשה שלא כדין ובין אם היא כוללת הימנעות מביצוע מעשה שקיימת חובה לעשותו ושאינה מקבלת ביטוי בסעיפים 338 עד 340 לחוק העונשין, וקיים רכיב תוצאתי מסוג חבלה לאדם, תגרור סנקציה עונשית בת שנת מאסר למורשע בעבירה. ויצוין, מדובר ברכיב תוצאתי של חבלה כתנאי לתחולת הסעיף (ולא חבלה חמורה) המוגדרת בסעיף 34 כד לחוק העונשין: "מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים".

לייעוץ בנושא עבירות אלימות ראשוני ללא התחייבות בנוגע לעבירות אלימות – חייגו עכשיו לעורך דין פלילי ארז טובי – 050-4321160

מאמרים ועדכונים אחרונים בנושא