עורך דין פלילי ארז טובי - סיוע בייצוג בעבירות שיבוש

עורך דין פלילי ארז טובי – סיוע בייצוג בעבירות שיבוש

ערכאות השיפוט השונות מרכזות עוצמה רבה ומרחב סמכויות ניכר. כפועל יוצא, הרשות השופטת מיישמת את החוקים הלכה למעשה – כהוראת המחוקק, על הפרט, תאגידים, מוסדות ציבוריים וגופים הפועלים מטעם המדינה.

ומה הרציונל העומד בבסיס הרשות השופטת?

פתרון סכסוכים בין צדדים ניצים, בדרכי שלום, בכל ענפי המשפט השונים: אזרחי, מנהלי ופלילי. בהתאם לכך, עבירות השיבוש ההליך השיפוטי – אשר 'צלח', בידי צדדים ה'חותרים' להטות או לפגום בהליך השיפוטי לטובתם או לטובת אחרים, ישפיע בהכרח על תוצאת המשפט או למצער, יקשה על הרשות השופטת לבצע מלאכתה נאמנה.

בכך מתקיימת סכנה בהיבטים הבאים: עיוות הדין; אובדן אמון הציבור ברשות השופטת; כפועל יוצא פרטים עלולים ליטול את החוק לידיהם בניסיון לפתור סכסוכים משפטיים בדרכים נפסדות ואף אלימות. בהתאם לכך, נקבעו איסורים בחוק העונשין בדמות פירוט עבירות אלו: איסור עדות שקר; איסור בידוי ראיות; איסור שבועת שקר; איסור עדויות סותרות; עבירת הסירוב להעיד; איסור השמדת ראיה; איסור ידיעות כוזבות; איסור שיבוש מהלכי משפט; איסור הדחה בחקירה; איסור הדחה בעדות; איסור הטרדת עד; איסור פרסום מסולף של דיון משפטי; ומניעת פגיעה בהליך פלילי.

עבירות השיבוש במתן עדות שקר

אדם המעיד עדות כוזבת בהליך שיפוטי, ביודעין, באשר לפרט מהותי הנדון בהליך כאמור, צפוי לסנקציה פלילית בדמות עונש מאסר מרבי בן 7 שנים. לפי כך, ניתן לומר כי אדם זה עבר על עבירות השיבוש.  ואולם, מקום לפיו ניתנה עדות שקר בעבור טובת הנאה, דין מוסר העדות עד 9 שנות מאסר. חשוב לציין כי אף אם עדות שקר ניתנה באחת החלופות הבאות, אין בכך משום פתח הצלה לאדם המעיד: ניתנה עדות שקר אף בלא השבעת העד; כשרות העדות או קבילותה.

בתוך כך, ניתן הדגש לאיסור עדות השקר שכן משמש כעבירות שיבוש במסגרת הליך העדה ובמובחן מטענות המועלות על ידי הנאשם או בא כוחו במסגרת ההליך הפלילי. כך למשל, טענה לחפותו של הנאשם – אף אם נמצא בהמשך אשם בדינו, לא תחשב כעדות שקר. בתוך, סעיף האיסור מונה שתי עבירות:

  • עדות שקר בחקירה ראשית, נגדית או חוזרת ובכל דרך שהיא – עדות בעל פה, בכתב או בהתנהגות בנסיבות לפיהן ניתן פרט כוזב מהותי.
  • עדות שקר אשר ניתנה בעבור טובת הנאה לעד השקר.

עבירת בידוי ראיות

חל איסור לפברק או להמציא ראיה ואף להמציאה בהליך שיפוטי גם אם נעשה הדבר שלא במהלך עדות. בהתאם לכך, אדם המניח חפץ בזירת עבירה במטרה לבלבל את חוקרי הרשות או להסיט את החשד מאלמוני לפלוני, תיוחס לו עבירת בידוי ראיות. ברי כי איסור בידוי הראיות אף חל בהליכים המתנהלים בבית משפט ממש. בתוך כך, יסודות עבירת הבידוי יתקיימו אף אם עצם בידוי הראיה לא הביא לתוצאה ה'נכספת' אליה כיוון מבצע העבירה. חוק העונשין קובע סנקציה פלילית בדמות ענישה מקסימלית בת 5 שנים בעבירת בידוי ראיות.

עבירות השיבוש בשבועת השקר

איסור שבועת שקר מהווה השלמה לאיסור מסירת עדות שקר. האיסור בעבירת שבועת השקר למעשה מרחיב האיסור הקבוע בעבירת עדות השקר. בהתאם לכך, שבועת השקר אסורה על דרך ההרחבה, לרבות מסירת תצהיר שקר, שהרי כידוע תצהיר פעמים רבות מהווה תחליף לעדות ראשית – בשר ודם, ובכך מתייתרת חקירתו הנגדית של מוסר התצהיר בנסיבות לפיהן התקבל התצהיר על דעת כלל הצדדים. לפיכך, קובע חוק העונשין סנקציה פלילית מירבית בדמות 3 שנות מאסר על עבירת שבועת השקר. בתוך כך, אין נפקות האם תצהיר השקר הביא לתוצאה נפסדת או אם ניתן התצהיר בעבור טובת הנאה.

עבירת העדויות הסותרות

איסור מסירת עדויות כוזבות מהווה דבר עבירה, בהתקיים מספר תנאים במצטבר:

  • מדובר בשתי הודעות או שתי עדויות לפחות.
  • מדובר בהודעות או עדויות באותו עניין.
  • הודעות או עדויות ניתנו בפני שתי רשויות שונות או יותר.
  • קיימת סתירה בפרט עובדתי מהותי באחת ההודעות או העדויות.
  • הסתירה בין העדויות או ההודעות נעשה בכוונה להטעות.

הרחבה: אדם המוסר מידע על דרך הודעה בפני שוטר ובהמשך מוסר הודעה נוספת באותו עניין בפני רשות אחרת ובהודעתו השנייה שינה פרט מהותי מהודעתו הראשונה, ייחשב כמוסר עדויות כוזבות. חוק העונשין קובע סנקציה מחמירה מירבית בעבירה זו בדמות 5 שנות מאסר.

לעניין 'רשות' יכול ותהא אחת מאלו: בית משפט הדן בפלילים; בית דין משמעתי; שוטר או רשות שביצעו חקירה הקודמת להליך פלילי או משמעתי; ועדת חקירה על פי דין.

חשוב לציין כי אין דרישה להתקיימות תוצאה הנובעת ממסירת המידע הכוזב. די בעצם קיומו על מנת לקיים את רכיבי יסודות העבירה באיסור.

עבירת הסירוב להעיד

אנשים רבים טועים לחשוב בדבר חובתם למסור הודעה במשטרה. בהתאם לכך, בהיעדר מקור נורמטיבי הכופה את הפרט לסור למשטרת ישראל לצורך מסירת הודעה, אין חובה לעשות כן. ואולם, אין הדבר דומה כלל ועיקר בכל הנוגע למסירת עדות בפני בית המשפט. בהתאם לכך, אדם אשר יוּדע בדבר חובת התייצבותו למסירת עדות בפני בית המשפט וסירב לעשות כן, צפוי לסנקציית מאסר פלילית מירבית בת שנתיים. בכך, מסורה הסמכות לבתי המשפט להכפיף את העד לציית ולמסור עדות. למען הסר ספק, סירובו של הפרט להעיד ייחשב כהפרת נורמה פלילית אף אם מדובר בעדות שעניינה בהליך אזרחי גרידא.

עבירת השמדת הראיה

אדם המעלים ראיה או משמידה במזיד או לחילופין פוגם בראיה על דרך שלא ניתן יהיה לעשות בה שימוש, וזאת שעה שראיה זו נדרשת להליך שיפוטי, מסתכן בסנקציה פלילית מירבית בדמות 5 שנות מאסר.

ומה הערך המוגן?

פגיעה בחקירה או בהליך משפטי – החותרים לחקר האמת, ובכך נגרם שיבוש הליך משפטי ופגיעה בסדרי המנהל הציבורי.

עבירת ידיעות כוזבות

בעבירה זו ניתנת התייחסות לאיסור מסירת ידיעות כוזבות בשלב הטרום שיפוטי, דהיינו מסירת ידיעות כוזבות לשוטר, חוקר, פרקליט – כאשר המידעים הנמסרים הינם אודות 'עבירה' שעה שמוסר הידיעה מודע לכך כי מדובר במידע כוזב. בתוך כך קובע חוק העונשין מדרג ענישה עולה. במידע כוזב אודות עבירת עוון (עבירה שהעונש הקבוע לצידה עולה על 3 חודשים ועד 3 שנות מאסר) העונש למוסר המידע הכוזב הינו עד 3 שנות מאסר ואם מדובר במידע כוזב אודות עבירה מסוג פשע – עבירה שהעונש הקבוע לצידה עולה על 3 שנות מאסר, דין מוסר ידיעת הכזב עד 5 שנות מאסר. בהתאם לכך, תלונות שווא הנמסרות במשטרה ייחשבו כידיעות כוזבות לכל דבר ועניין. למרבה הצער במקרים רבים אנו עדים לתלונות שווא, אשר אף לעיתים מביאות למעצרו של חשוד על לא עוול בכפו (לרוב בעבירות אלמ"ב) ובסופו של יום, מוסר תלונת השווא נמצא פטור בלא כלום.

עבירת שיבוש מהלכי משפט

בעבירה זו מקדש המחוקק את חשיבותו של ההליך המשפטי על כל המשתמע מכך. בתוך כך חל איסור חמור לעשות דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי, לרבות גרימה לעיוות דין. בהתאם לכך, מניעת עד במסירת עדות (סיכול) או ניסיון לעשות כן, או העלמת ראיות, מסכנת את העבריין בענישה מירבית בת 3 שנות מאסר. איסורים אלו כאמור מתייחסים לשיבוש בענפי המשפט השונים פלילי, אזרחי ומנהלי. חשוב לציין כי אין הכרח שאכן פעולות אסורות אלו יביאו לשיבוש ההליך המשפטי בפועל או יגרמו לעיוות הדין הלכה למעשה, כתנאי להתקיימות יסודותיה העובדתיים של העבירה.

עבירת הדחה בחקירה

שידולו של אדם בידי אחר או ניסיון לשדלו שיימנע מלשתף פעולה עם חוקריו או לחילופין ימסור הודעת שקר, לרבות חזרה מהגשת תלונה או הודעה, נחשבים כעבירת הדחה והעונש בגינה הינו עד 5 שנות מאסר. בנסיבות לפיהן הופעלו אמצעים בלתי חוקיים (מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או אמצעי פסול אחר) על אדם לעשות כמתואר מעלה – דינו של המדיח עד 7 שנות מאסר.

עבירת הדחה בעדות

בסעיף זה קיימת הוראה משלימה לעבירת הדחה בחקירה. בהתאם לכך, חל איסור לשדל אדם או לנסות לשדלו להימנע ממסירת עדות בפני בית משפט; שידולו להעיד עדות שקר; חזרת העד מעדותו שניתנה. לצד העבירה קבועה ענישה מירבית בת 7 שנות מאסר. בנסיבות לפיהן שודל אדם או התקיים ניסיון לשדלו באמצעים בלתי חוקיים – מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או לכל אמצעי פסול אחר, צפוי העבריין לענישת מירבית בת 9 שנות מאסר.

טענות הגנה מהן?

אדם הנאשם בעבירת הדחה עשוי להתגונן בשתי טענות הגנה אפשריות:

  • סנגור רשאי לייעץ לחשוד בחקירתו לשמור על זכות השתיקה או להימנע ממסירת עדות בפרשת ההגנה.
  • אדם רשאי לשדל אחר להימנע ממסירת הודעה או עדות אם יוכל להוכיח כי שידול זה נעשה לצורך גילוי האמת או מניעת שקר.

עבירת הטרדת עד

חוק העונשין קובע איסור לפיו אין לשוחח עם אדם בכל הנוגע להודעה שמסר או עתיד למסור במשטרת ישראל, לרבות עדות שניתנה על ידו או שהוא עתיד ליתן בפני בית משפט. הסנקציה הקבועה על העובר איסורים אלו הינה עד 3 שנות מאסר.

נעברה עבירה בהיבטים אלו בנסיבות לפיהן היה ה'מטריד' נושא נשק חם או קר או לחילופין נכחו 2 אנשים או יותר עם המטריד שעה שהוטרד אדם, קבועים עונשים חמורים משמעותית בפירוט הבא:

  • הדחה בחקירה – עונש מאסר מירבי בן 7 שנים.
  • הדחה בחקירה באמצעים שאינם חוקיים (מרמה, איום, הפחדה, הטעיה, כוח או מתן טובת הנאה) – עונש מאסר מירבי בן 10 שנים.
  • הדחת עד בעדות – מאסר מירבי בן 10 שנים.
  • הדחת עד בעדות באמצעים שאינם חוקיים – עונש מירבי בן 14 שנים.
  • הטרדת אדם בנוגע להודעה או עדות שמסר או שעתיד למסור – מאסר מירבי בן 5 שנות מאסר.

עבירת השפעה לא הוגנת

פנייה או בקשה המופנית אל שופט, לרבות פקיד בית משפט – בדברי שידול או שכנוע מתוך מטרה להשפיע על תוצאות הליך משפטי, בדרך שאינה הוגנת – עלולה להטיל על העבריין עונש מאסר בן שנת מאסר.

עבירת פרסום מסולף של דיון

חוק העונשין מטיל איסור פרסום תוכן שקרי, מוגזם, מידע בלתי מדויק בכל הנוגע  פרוטוקול, דין וחשבון שניתנו בוועדת חקירה או הליך דיוני בבית המשפט שכן נחשב כעבירת שיבוש. חשוב לציין כי איסור זה חל הן על דיונים פומביים או דיונים שהתקיימו בבית המשפט בדלתיים סגורות. בתוך כך, פרסום מסולף שנעשה בהיעדר תום הלב, עלול לגרור סנקציה פלילית מירבית בת 6 חודשי מאסר.

עבירת מניעת פגיעה בהליך פלילי (סוביודיצה)

סעיף 71 לחוק בתי המשפט קובע איסור פרסום אודות עניין פלילי התלוי ועומד בבית משפט – מתוך מטרה להשפיע על מהלכו התקין של ההליך או על תוצאותיו, תוך הבנה מקדמית כי עצם פרסומם של דברים מקיים אפשרות קרובה לוודאי להשפעה האסורה, בפועל. לצד האיסור קבועה ענישה בת שנת מאסר לעבריין.

יחד עם זאת, קובע הסעיף הגנה לנאשם בעבירה זו: סנקציה פלילית  הכוללת עבירות שיבוש ,כאמור לא תוטל על פרסום ידיעה בתום לב אודות מידעים שנאמרו או שאירעו בבית המשפט בדיון פומבי.