הוחשדת בעבירת כליאת שווא? הואשמת בעבירת חטיפה? פנה ללא דיחוי לעורך דין פלילי ארז טובי!

הוחשדת בעבירת כליאת שווא? הואשמת בעבירת חטיפה? פנה ללא דיחוי לעורך דין פלילי ארז טובי!

עבירות חטיפה מהוות פגיעה ישירה בחירות הפרט בהינתן כי בעצם אקט החטיפה נשללות מקורבן העבירה זכויות מהותיות ובתוכן: פגיעה בחופש התנועה; הגבלת תנועה לתחום מצומצם; פגיעה בשגרת חייו של קורבן העבירה; פגיעה רגשית ומנטלית בקורבן העבירה והיעדר ודאות מה יעלה בגורלו ועוד.

למעשה, משעה שנחטף אדם הוא נתון ל'חסדי חוטפיו' בכל היבט אפשרי – תזונה, טיפול רפואי, תנאי מגורים, ובמקרים רבים מעבר לפגיעות הישירות כמצוין, מתלוות לאלו השפלה, התעמרות, התעלמות כמעט מוחלטת מצרכיו הבסיסיים היום-יומיים, של קורבן העבירה.

בהתאם לכך, נקבעו איסורים חמורים בחוק העונשין במספר היבטים – כפי שיפורט בהמשך – אשר לצידם ענישה מחמירה בעבירות החטיפה השונות.

לשאלות נוספות בתחום זה, ניתן לפנות לעו"ד פלילי מנוסה בתחום.

עבירות חטיפה

עבירות חטיפה עלולות לגרום לעבירות סחיטה ואיומים. עבירת החטיפה (הכללית) מהווה הוראת מסגרת ובסיס לכלל עבירות החטיפה השונות: גניבת קטין; עבירת הוצאה מחוץ לגבולות המדינה; חטיפה לשם כליאה; חטיפה לשם רצח או סחיטה; חטיפה ממשמורת; חטיפה לשם חבלה; חטיפה למטרות סחר בבני אדם; ועבירת הסתרת חטוף. סעיף העבירה מונה שתי חלופות במסגרתן יראו את המבצע כמי שעובר עבירת חטיפה:

♦ כפיית אדם בכוח או באיומים

♦ פיתוי אדם באמצעי תרמית

וכל זאת, למטרת הוצאת האדם מן המקום שבו הוא נמצא.

למעשה, באחת משתי חלופות אלו פועל החוטף לשם כפיית אדם לצאת מהמקום בו הוא נמצא (בטרם נחטף) אל מקום אחר שנקבע ברצון החוטף ובניגוד לדעתו והסכמתו של קורבן העבירה. בהינתן שכך, הן על פי החלופה הראשונה והן על פי החלופה השנייה, ניטל חופש הבחירה והסכמתו הרחבה של החטוף באשר לשינוי מיקומו הפיזי, הנקבע ומוחלט עבורו בידי מבצע העבירה. האמצעים הפסולים המופעלים על קורבן העבירה עובר לחטיפתו דוגמת איומים, תקיפה ומרמה – יכול וייחשבו כעבירות פליליות עצמאיות על כל המשתמע מכך. ואולם, ייחודה של עבירת החטיפה בכך שדווקא בנקיטת אמצעים אלו, גרם העבריין לביצוע עבירת החטיפה.

חשוב לציין כי עבירת החטיפה מסווגת כעבירת התנהגות ומשכך, יכול ויואשם אדם בעבירה זו אף אם מעשיו לא הביאו בסופו של יום לחטיפת קורבן העבירה ובלבד: החוטף כפה בכוח או באיומים או בפיתוי באמצעי תרמית שננקטו כנגד קורבן העבירה במטרה 'ללכת מן המקום שהוא נמצא בו'. בהתאם לכך מטיל המחוקק על העבריין סנקציה עונשית בת 10 שנות מאסר.

עבירת גניבת קטין

עבירת גניבת הקטין אוסרת את הוצאת הקטין – הנמצא במשמורת חוקית, לשם העברתו אל משמורת שאינה חוקית. בתוך כך, מטרת חטיפת הקטין בנסיבות אלו הינה לצורך 'זכייה' במשמורת אחרת שאינה חוקית בעליל – במצב דברים בו נמצא הקטין במשמורת חוקית. משכך, קובע המחוקק מספר חלופות במסגרתן תוטל ענישה בת 7 שנות מאסר לגניבה או הוצאת קטין:

♦ הוצאה או עיכוב קטין שטרם מלאו 14 שנים.

♦ קבלת קטין או הסתרת קטין בידיעה שהקטין הוצא או עוכב מתוך כוונה לשלול את החזקת הקטין מאחר – הזכאי להחזיקו בו או לטפל בו (או להשגיח עליו).

חשוב לציין כי החוק מקנה טענת הגנה לנאשם, בנסיבות לפיהן הוכח שבידיו תביעה בתום לב לזכות החזקה בקטין.

עבירת הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה

עבירת ההוצאה אל מעבר לגבולות המדינה דומה לעבירת החטיפה הכללית אולם נבדלת הימנה בשני עיקרים חשובים: הראשון, בעוד שבעבירת החטיפה הכללית ניתן דגש לאמצעים (הפסולים) בהם נוקט החוטף לשם ביצוע החטיפה (אמצעי כפייה: כוח, איומים או תרמית) הרי שבעבירה הנוכחית המיקוד נוגע להיעדר הסכמת קורבן העבירה ל'הוצאתו' ולחילופין נעדרת הסכמת ה'מורשה כחוק' – האחראי על קורבן העבירה.

השני, בעבירת החטיפה הכללית נקבע איסור גורף לחטיפת אדם וזאת במנותק למקום החזקתו בזמן החטיפה. ואילו בעבירה הנוכחית, לשון החוק דווקנית, האוסרת הוצאת קורבן העבירה אל מחוץ לגבולות המדינה שבה שוהה קורבן העבירה עובר להוצאתו. פסיקת בית המשפט אף פירשה את החוק באופן מחמיר לפיו איסור הוצאת אדם בניגוד לרצונו יחול גם בנסיבות לפיהן ביקש העבריין להוציא את קורבן העבירה למדינת אזרחותו של קורבן העבירה (השוהה כעת בחו"ל) ואשר אליה התכוון קורבן העבירה לחזור ממילא. בכך, מקדש המחוקק את חירותו של אדם וחופש בחירתו החופשית באשר לעיתוי קבלת ההחלטה ומרחב חופש תנועתו. בהתאם לכך, הוצאת אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה ובהיעדר הסכמתו לכך, מטילה סנקציה עונשית בת 10 שנות מאסר.

עבירות חטיפה לשם כליאה

עבירות חטיפה בכוונה לשם כליאת אדם שלא כחוק, מטילה סנקציה עונשית בת 20 שנות מאסר. אף בעבירה זו מדובר ב'מקרה פרטי' של חטיפה לשם כליאה ובכך ייחוד העבירה בהשוואה לעבירת החטיפה הכללית. כמו כן, לשון החוק מתעלמת מנסיבות החטיפה. בהתאם לכך, אין נפקא מינה כיצד בוצעה החטיפה לשם כליאה ועיקר הדגש ניתן למטרת החטיפה – כליאת אדם בניגוד לחוק. אף כאן, מדובר בעבירת התנהגות ה'מכשירה' הרשעת אדם בעבירה, הגם שמטרת הנאשם לא הוגשמה בסופו של יום. די בכך שהנאשם נקט בפעולות – כוח, איומים ופיתוי במרמה – כלפי קורבן העבירה המיועד, מתוך כוונה להביא לכליאתו – בניגוד לחוק.

עבירת חטיפה לשם רצח או סחיטה

עבירת החטיפה לשם רצח או סחיטה מתמקדת בחטיפת אדם לצורך רציחתו או סחיטתו ובכך ייחודיותה, מעבירת החטיפה הכללית. במילים אחרות, החטיפה כשלעצמה מקיימת אמצעי לצורך רצח, העמדה בסכנה לרצח, סחיטה או איום המופנים כלפי קורבן העבירה. אף בעבירה זו האמצעים להגשמת החטיפה עשויים להיות על דרך איומים, כוח ופיתוי במרמה וכל זאת 'להניע' את החטוף 'לצאת את מקום שבתו' אל המקום שייעד עבורו החוטף. בהתאם לכך נשללת מקורבן העבירה אפשרות בחירה חופשית בנסיבות לפיהן אוכף החוטף את רצונו על החטוף.

חשוב לציין כי גם בעבירה זו ניתן להרשיע נאשם אף אם לא הוציא מן הכוח אל הפועל את רצונו, ודי בכך שנקט באמצעים לחטוף את קורבן העבירה לשם אחת מחלופות סעיף העבירה: רצח, העמדה בסכנת רצח, סחיטה או איום. בהתאם לכך, קובע המחוקק ענישה מחמירה בת 20 שנות מאסר – לנאשם שהורשע בעבירה.

עבירות חטיפה ממשמורת

עבירת החטיפה ממשמורת ייחודית למקרים בהם הוצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים או אדם שאינו שפוי ממשמורת חוקית ובהיעדר הסכמת האפוטרופוס ואין הדבר משנה האם המוציא ממשמורת העביר את הקטין או האדם שאינו שפוי – למשמורת חוקית אחרת אם לאו (סנקציה עונשית בת 20 שנות מאסר). סעיף העבירה קובע חלופה חמורה יותר במסגרתה בוצעה החטיפה ממשמורת על מנת לרצוח או להעמיד בסכנת רצח את הקטין או אדם שאינו שפוי (סנקציה עונשית הקובעת מאסר עולם ועונש זה בלבד). חשוב לציין כי עבירת החטיפה ממשמורת נבדלת מעבירת גניבת הקטין באלו:

♦ זהות קורבן העבירה – קטין שטרם מלאו לו 16 שנים או אדם שאינו שפוי. בעבירת גניבת הקטין זהות קורבן העבירה ייחודית – קטין שטרם מלאו לו 14 שנים.

♦ בעבירה הנוכחית יכול ויורשע נאשם רק אם החטיפה ממשמורת בוצעה שעה שהקטין או מי שאינו שפוי היה במשמורת אפוטרופוס על פי דין. בעבירת גניבת קטין ניתן להרשיע נאשם אף אם מסור היה הקטין במשמורת חוקית על פי דין ואף אם הוצא מידי אפוטרופוס טבעי – הורים ביולוגיים או מאמצים.

♦ הגנה לנאשם – בעבירה הנוכחית אין סעיף העבירה מציין הגנה ספציפית. לעומת זאת, בעבירת גניבת הקטין עשוי הנאשם להתגונן בטענה שקיימת לו תביעה בתום לב לזכות החזקת הקטין – אשר יש בכוחה לשמוט את אחריותו הפלילית.

אף בעבירה זו אין דרישה לקרות תוצאה כתנאי להרשעת הנאשם ודי בכך שננקטו פעולות המבקשות לממש את חטיפת הקטין או מי שאינו שפוי ממשמורת או שפעולות אלו נעשו לצורך חטיפה לשם נטילת חיי קורבנות העבירה או העמדתם בסכנת רצח.

עבירת חטיפה לשם חבלה חמורה

עבירת החטיפה לשם חבלה חמורה מתמקדת בשני מצבים: חוטף האדם מבצע את אקט החטיפה מתוך מטרה שהחטוף ייפגע בחבלה חמורה; חוטף האדם צופה מראש שקורבן העבירה יהא נתון לחבלה חמורה בידי אחר. אף בעבירה זו האמצעים הננקטים בידי החוטף לשם ביצוע העבירה יכול ויהיו בהפעלת כוח, איומים או פיתוי בתרמית וכל זאת לשם הוצאת קורבן העבירה מהמקום בו הוא נמצא – אל מקום החזקתו כחטוף. ואולם, עצם הפעלת אמצעים אלו מטילה אחריות פלילית על מבצע העבירה ובמנותק לשאלה: האם הוגשם רצונו של החוטף בהוצאת החטוף ממקומו הלכה למעשה. בהתאם לכך, קובע המחוקק סנקציה עונשית בת 20 שנות מאסר.

עבירת חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם

עבירת החטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם ייחודית בהיבט תכלית החטיפה ומכאן נבדלת מעבירת החטיפה הכללית. בתוך כך, חטיפה בעבירה הנוכחית יכול ותתמקד ברצון החוטף לנצל את קורבן העבירה במספר היבטים: סחר באיברים, פונדקאות, עבדות, זנות, פרסומי תועבה, הצגות תועבה, ביצוע עבירות מין או לחילופין העמדת החטוף/החטופה בסיכון בהקשרים אלו.

אף כאן האמצעים הפסולים בהם נוקט החוטף לשם 'הגשמת' רצונו הינם על דרך – כוח, איומים או פיתוי במרמה – באשר אמצעים אלו מופעלים על קורבן העבירה לשם הוצאתו ממקום מושבו אל מקום החזקתו כחטוף. במעשי החוטף נפגעת חירותו וזכותו של קורבן העבירה לבחירה חופשית בהיבט האמור. מאחר ומדובר בעבירת התנהגות, די בכך שהנאשם הפעיל אמצעים פסולים כמצוין, לשם הוצאת החטוף ממקומו הפיזי על מנת שיסודות העבירה יתמלאו. בהתאם לכך, קובע המחוקק סנקציה עונשית מחמירה בת 20 שנות מאסר לנאשם שהורשע בעבירה.

עבירת הסתרת חטוף

עבירת הסתרת החטוף מתמקדת בכל הנוגע לפעולות אסורות המכוונות להסתיר או לכלוא חטוף – כפועל יוצא של החטיפה. למעשה, סעיף העבירה מטיל אחריות פלילית על 'מסתיר' החטוף גם בנוגע לפעולות החטיפה שקדמו להסתרת החטוף – אף אם מעשה החטיפה לא היה בידיעתו המוקדמת של ה'מסתיר'.

הסיבה: פעולת הסתרת החטוף, לרבות כליאתו, מהוות המשך ישיר של פעולת החטיפה. כמובן ש'המסתיר' חטוף או כולאו, חשוף בנוסף לסנקציה פלילית בגין פעולה ההסתרה או כליאת החטוף. בהתאם לכך קובע המחוקק סנקציה עונשית בת 20 שנות מאסר.

נחקרת או נעצרת בחשד לביצוע עבירות חטיפה פלילית, פנה ללא דיחוי לעורך דין פלילי מקצועי לקבלת ייעוץ ראשוני והערכה משפטית. ארז טובי – עורך דין פלילי: 050-9990737