פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"א-1973, קובעת מסגרת חקיקה נוקשה ומחמירה בכל נושא עבירות סמים בהיבטים שונים: שימוש עצמי, אחזקה, אספקה, מסחר, יבוא וייצוא. לכאורה, מדובר ב"עבירות ללא קורבן" (Victimless Crimes) אולם מבחן המציאות קובע שבעבירות סמים קיים גם קיים 'קורבן' בדמות נזק כלכלי ונפשי לנפגע, לבני משפחתו, הקהילה והחברה נושאים בנטל הכלכלי וההשלכות העולות כתוצאה ישירה מהשימוש בסם, התמכרות לסם ונזקים רפואיים הפיכים ושאינם הפיכים – הנגרמים לפרט הצורך סם.

עבירות סמים? עורך דין פלילי ארז טובי כאן בשבילכם: 050-4321160

הרעיון המרכזי בבסיס פקודת הסמים המסוכנים והאיסורים הקבועים בו, מגלם למעשה רציונל השולל פגיעה ושיבוש בהיבט הסדר הציבורי הנובע בין היתר על רקע פרטים הצורכים סמים מסוכנים הגורמים להשפעה ופגיעה בהתנהלותם ומעשיהם בחיי היום-יום – כתוצאה מפגיעה בתובנותיהם הקוגניטיביות. כך למשל, עלול להיפגע – תחת השפעת סם – הפעלת שיקול דעת נאותה של אלו: נהג, מנופאי, שוטר, חייל, רופא, טייס – במהלך עבודתם. ואם בכך אין די, הרי שצריכת סמים אף גוררת בתורה נזק חמור נוסף הגורם להתמכרות צורך הסמים, המפתח תלות פיזיולוגית בסם, היוצר שתי בעיות מרכזיות: גידול במינון צריכת הסם לערכים גבוהים יותר בהדרגה (סכנת מוות בחלק מהסמים), מעבר לסמים קשים ומסוכנים יותר – מאחר וגופו של צורך הסם פיתח עמידות (סבילות) לסמים "קלים". לכן, לרוב עבירות סמים נגרמות עקב אי שיקול דעת ועל כן יש להתייעץ עם עו"ד פלילי בכל הנוגע בדבר.

חשוב אף לציין כי קיימת הנחה מקצועית רווחת לפיה, שעה שאדם נתון תחת השפעת סם משכר, מנגנוני הריסון והבלימה המדכאים/הממתנים רצון לעבור עבירה, נפגעים – ולפיכך, צריכת סמים יוצרת "קרקע פורייה" המכשירה ביצוע עבירות בהמשך, אף אם מדובר באדם נורמטיבי.

ייצור, הכנה והפקה – סעיף 6 לפקודת הסמים

סעיף 6 לפקודה אינו מבחין בין סמים "קשים" (הרואין וקוקאין לדוגמא) ל"קלים" (גראס ומריחואנה לדוגמא) והסנקציה העונשית בגין גידול, ייצור, הפקה, הכנה או מיצוי סם הינה 20 שנות מאסר. חריג לכך, קבלת היתר מאת מנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו ליתן היתר. הרציונל בבסיס הסעיף הינו: מעצם שלילת ייצור, הפקה או גידול של סם מסוכן, ממילא לא ניתן יהיה לעשות בו שימוש, לרבות מסחר והפצה.

החזקה ושימוש בסם – סעיף 7 לפקודת הסמים

סעיף קטן (א) מונה שתי חלופות באשר לרכיב התנהגותו העבריינית של הנאשם: החזקה ושימוש. הראשונה, באה ליצור מעין סייג במסגרתו ככל ונשללת החזקה, ממילא יישלל שימוש או ימתן וימזער את הסיכון מפני שימוש בסם בעתיד, לרבות מסחר בו. כמו כן, מבחין המחוקק בין החזקה ושימוש כלליים – סנקציה בת 20 שנות מאסר (עבירת פשע), לבין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – סנקציה בת 3 שנות מאסר (עבירת עוון). בנוסף, המחוקק מחמיר עם עבריין המחזיק סם לשימוש עצמי בתחומי בית ספר שאינו בא במניין תלמידיו והכל בתנאי שהוא בן 16 שנים ומעלה. הרציונל, אחזקת סמים לשימוש עצמי בנסיבות אלו עלולה להוות גורם המעודד קטינים במתחם בית הספר להחזקה ולשימוש עצמי – אף הם – והכל כמובן בנסיבות לפיהן אין היתר מאת מנהל משרד הבריאות להחזקה ושימוש עצמי.

חשוב אף לציין כי פקודת הסמים מגדירה בתוספת השנייה פירוט סמים מסוכנים ו"כמויות מקסימום", אשר ברירת המחדל היא, שהנושא סם מסוים בשיעור המצוין, ייחשב כמחזיק סם לצריכה עצמית, ולהיפך: בנסיבות לפיהן עולה שיעור הסם הנתפס על המידה המצוינת בהתאמה, ברירת המחדל היא שהחזקת הסם אינה לצריכה עצמית (סנקציה עונשית חמורה יותר) ועל הנאשם הנטל להוכיח היפוכו של דבר.

כך למשל קובעת פקודת הסמים המסוכנים בתוספת השנייה כי קנבוס בשיעור בן 15 גר', החזקה הינה שמדובר בכמות סם לצריכה עצמית והרואין/קוקאין בשיעור בן 0.3 גר' ייחשבו אף הם כהחזקה לשימוש עצמי. ככל ותבקש המאשימה לטעון כי מדובר בכמות שאינה לצריכה עצמית, עליה נטל ההוכחה. ואולם, ככל ונתפסו סמים כמצוין בדוגמאות לעיל בשיעור גבוה יותר, ברירת המחדל (חזקה) כי מדובר בכמות שאינה לצריכה עצמית וככל ונאשם יטען להיפוכו של דבר, נטל ההוכחה עליו. יחד עם זאת ראוי לציין כי על פי הנחיותיו של היועץ המשפט לממשלה, בנסיבות לפיהן הוחשד אדם נורמטיבי לראשונה באחזקת סמים "קלים" (גראס או מריחואנה) בכמות קטנה ולשימוש עצמי, יימנעו ממיצוי הדין עמו.

דרכי אחזקה – סעיף 8 לפקודת הסמים

המחוקק מבקש להחמיר עם עבריינות סמים ועל כן קובע החזקה "קונסטרוקטיבית" לפיה יקשה על חשוד או נאשם באחזקת סמים 'למלט עצמו' מהחשדות או האישומים הקשורים לאחזקת סמים. כך למשל, אף אם הסם אינו נמצא על גופו, בכליו, בביתו או בחצרים בבעלותו של חשוד/נאשם, די אם הוכחה זיקה מהותית-עניינית בין הסם לבין החשוד, על מנת להחשידו או להאשימו באחזקת הסם.

חילוט רכוש/שלילת רישיון – סנקציות ענישה נוספות (מצטברות)

בנסיבות לפיהן הורשע נאשם בעבירות סמים, או לחילופין קבע בית משפט כי נאשם ביצע עבירות סמים ונמנע מהרשעתו, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר הקבוע בפקודת הסמים לחלט לאוצר המדינה רכושו של נאשם בנסיבות אלו: רכוש ששימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או ששימש הלכה למעשה כדי לאפשר את ביצוע העבירה; רכוש שהושג במישרין או בעקיפין כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה. סנקציה נוספת מסורה בידי בית המשפט, הרשאי לשלול רישיון נהיגה או לפסול אדם מלקבל רישיון נהיגה לתקופה בת 5 שנים, בנסיבות לפיהן הורשע אדם בעבירות סמים או על פי החלטה שיפוטית הקובעת כי אדם ביצע עבירות סמים, על אף שבית המשפט נמנע מהרשעתו.

לייעוץ משפטי בנושא עבירות סמים התקשר עכשיו: 050-4321160 עו"ד ארז טובי

מאמרים ועדכונים אחרונים בנושא