פסלות שופט – אימתי?

עו"ד ארז טובי עוסק בייצוג בהליך הפלילי ובתחום זה בלבד!

עו"ד ארז טובי עוסק בייצוג בהליך הפלילי ובתחום זה בלבד!

בקשת צד להליך משפטי המופנית כלפי שופט ה'יושב במשפט' לפסול עצמו חותרת למעשה כנגד מסוגלותו של השופט לקבל החלטות, להכריע בדין וליתן פסק דין בתיק ספציפי הנדון בפניו – ואין בה כשלעצמה משום הטלת דופי בכישוריו השיפוטיים על דרך הכלל. בתוך כך חשוב לציין כי בקשת פסילת שופט אשר התקבלה, עלולה לפגוע ביעילות המצרפית של הדיון באחד מבעלי הדין וכללית במוסד בתי המשפט. כמו כן, עולה החשש שמא מי מהצדדים לדיון יעשה שימוש לרעה בהליך פסילת שופט על מנת לעכב, להאריך או לסרבל את ההתדיינות בתיק משיקולים שאינם ממין העניין. מנגד, שופט המקבל החלטות מתוך שיקולים או טעמים העלולים לגרום לעיוות צדק, פגיעה במראית פני הצדק או מפלה לרעה או לטובה מי מהמתדיינים לפניו, פוגע בכללי צדק טבעי ומרוקן מתוכן את תכליות המערכת השיפוטית ובכך נפגע אמון הציבור במוסד המשפט, בריבון ובמחוקק. ואכן, לאור חשיבות הסוגיה, נקבעו כללים ברורים וסדרי דין ספציפיים להליך משפטי שעניינו פסילת שופט.

ומהן עילות פסלות שופט?

סעיף 77א לחוק בתי המשפט קובע עילת 'מעטפת' אשר בהתקיימה מתגבשת האפשרות לפסילתו של שופט היושב בתיק: "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". ואולם, המחוקק לא הסתפק בכך ועל כן קבע חזקות חלוטות במסגרתן קם חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט בידי השופט:

  • "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, או בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת".
  • יש לשופט עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו".
  • "בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת".

משכך, בקיומה של עילת ה'מעטפת' – "חשש ממשי למשוא פנים", או בקיומה אחת החזקות החלוטות כאמור לעיל, שופט – מקדמית, לא יישב בדין ביוזמתו או אם התבקש לכך בידי מי מבעלי הדין או באי כוחם.

ומהו משוא פנים?

העדפה בלתי הוגנת בעליל או הפליה.

לא למותר לציין כי משעה שמתקיים חשש ממשי למשוא פנים, הדגש הינו בבחינת הנסיבות האובייקטיביות המאששות את החשש למשוא פנים ואין המדובר בתחושה סובייקטיבית או גחמה אישית של מי מהצדדים לתיק המתנהל בפני השופט אשר פסילתו מתבקשת.

תחולת דיני פסלות שופט מתפרשת על פני המוסד השיפוטי ולרוחב ענפי המשפט השונים, הן בהליכי משפט אזרחיים והן בהליכי משפט פליליים לסוגיהם. כך למשל, קרבה משפחתית של השופט עם הנאשם יוצרת חשש ממשי למשוא פנים בהכרעת הדין – האם יימצא הנאשם זכאי או חלילה אשם ולבטח שעה שייגזר דינו – לקולה או לחומרה, עקב משוא הפנים. בהליכים שיפוטיים שונים נודעת חשיבות מכרעת ל'מראית פני הצדק' וכן להליך צדק, ראוי והגון כשלעצמו, על כל המשתמע מכך.

לאחרונה, נדחה ערעור על החלטת כבוד השופט י' דנציגר  שלא לפסול את עצמו מלדון, בידי נשיאת בית משפט העליון – כב' השופטת נאור.

המערער הורשע בעבירות גניבה בידי מנהל, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לחוק ניירות ערך. בית משפט המחוזי גזר על המערער 4 שנות מאסר. בתוך כך, הוגש ערעור לבית משפט העליון על חומרת העונש והמדינה בתורה הגישה ערעור שכנגד על קולת העונש. בית משפט העליון קיבל את ערעור המדינה והחמיר בעונשו של המערער באופן לפיו הוטלו על המערער 6 שנות מאסר חלף 4 שנים.

כשלושה חודשים לאחר שניתן פסק הדין בערעור, הגיש המערער בקשה לפסול את כב' השופט י' דנציגר בטענה כי קם חשש ממשי למשוא פנים – בשבתו של השופט בעניינו המשפטי של המערער.

ובאלו נסיבות מדובר?

בשנת 2002 כיהן השופט דנציגר בתפקיד שותף בכיר בחברת עו"ד אשר ייצגה אינטרסים של נושים כנגד המערער. בהתאם לכך, טען המערער כי השופט דנציגר מנוע מלישב בערעורו הפלילי בשל חשש ממשי למשוא פנים. כבוד השופטת נאור דחתה את הערעור על החלטת השופט דנציגר לפסול את עצמו – בנימוקים הבאים:

  • עובדתית, כבוד השופט דנציגר – בתפקידו הקודם, לא נטל חלק מקצועי לרבות ייעוץ בסוגיה המשפטית הקשורה למערער. אחד מעורכי הדין הבכירים בחברה ריכז הלכה למעשה את הטיפול המשפטי של הנושים בתביעה כנגד המערער.
  • כבוד השופטת נאור קבעה כי לשופט דנציגר לא הייתה כל נגיעה או קשר ואפילו קשר עקיף בייצוג לקוחות המשרד, בתביעה האזרחית שנוהלה נגד המערער.
  • בקשה לפסילת שופט תוגש מידית בתחילת הדיון. מאחר והמערער הגיש את בקשתו רק 3 חודשים לאחר שהתקבלה החלטה בערעור, שופט אינו יכול לפסול את עצמו לאחר שתמה מלאכתו של בית המשפט.

 

בקשה לפסילת שופט מוגשת תחילה בפני השופט אשר פסילתו מתבקשת. בהתאם לכך, עורך הדין המבקש את פסילתו של השופט – היושב בדין, יעשה זאת בדרך ארץ, בלשון מתונה ובהסבר ראוי – מדוע לדעתו מתקיימת מניעות מצד השופט לישב בדין. חשוב לציין כי החלטת השופט בבקשה אינה סופית, ואף מסורה לביקורתו של בית משפט העליון המפעיל שיקול דעת שיפוטי בשאלה: האם אכן התקיים חשש ממשי למשוא פנים, בנסיבות הפרשה הספציפית המגיעה לפתחו.