שתיקת חשוד בחקירתו ומשמעותה בשאלת מעצרו עד תום ההליכים

 

כאשר נחקר אדם תחת אזהרה, חובת החוקר ליידע את החשוד באלו: מהם החשדות המיוחסים לו,  זכותו לשמור על זכות השתיקה (ובכך להימנע ממתן תשובות לשאלת חוקריו) וזכותו החוקתית להיוועץ בעורך דין בטרם ייחקר.

חשוב לציין כי שתיקת חשוד בעת חקירתו, ככלל, תהווה חיזוק לראיות העומדות כנגדו. יחד עם זאת, סירוב החשוד להשיב לשאלות חוקריו בטרם נועץ עם עורך דין, לא תחשב כחיזוק לראיות הקיימות נגדו.

 

בערר שנדון לאחרונה בבית משפט העליון, בו השיג העורר כנגד החלטת בית משפט מחוזי אשר הורה לעוצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, קבע כבוד השופט עמית כי ייעצר העורר עד תום ההליכים מן הטעמים כפי שיפורט בהמשך המאמר.

 

העבירות המיוחסות לעורר

כתב האישום מייחס לעורר ולנאשמים אחרים מס' עבירות: קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

עובדות כתב האישום מתארות כי העורר ונאשם נוסף קשרו יחדיו קשר למכור סם קוקאין בכמויות מסחריות. במהלך חודש ינואר השנה, הגיע העורר יחד עם נאשם אחר לחניית מועדון סנוקר ובהמשך הגיעו למקום מס' נאשמים נוספים ושוחחו עם העורר ונאשם נוסף.

על פי עובדות כתב האישום, אחד הנאשמים נטל שקית סמים שהייתה במקום והכניסה לכיסו ובהמשך עזב את המקום עם חלק מהנאשמים. זמן מה לאחר מכן, נעצרו הנאשמים עם רכבם בידי שוטרי ימ"ר דרום אשר 'תפסו' חלק מהסם – קוקאין, אשר פוזר ברכב בידי הנאשמים. יצוין כי כמות הסם שנתפסה הינה 15.6. גרם, וכן העורר לא נכח במעצר תפיסת הסם ברכב.

 

לאחר הדברים הללו, עזב העורר את חניית מועדון הסנוקר יחד עם נאשם אחר אולם בהמשך עוכב בידי שוטרי ימ"ר דרום ועל גופו נמצא מפתח למנעול המחסן הממוקם בסמיכות לחניית הסנוקר. בחיפוש שנערך במחסן נמצאו 49.65 גר' קוקאין שהוסלקו בתעלת המזגן ובחיפוש נוסף שנערך יום למחרת במחסן האמור, נמצאה שקית סם שהכילה 45 גר' בקירוב.

 

יחד עם הגשת כתב האישום כנגד העורר, התבקש מעצרו עד תום ההליכים נגדו מאחר וקיימות ראיות לכאורה כנגדו וכן קמה עילת מעצר כמו גם חזקת מסוכנות – מאחר והינו מעורב לכאורה בסחר בסמים מסוכנים. בקשת המעצר אף פירטה את עברו הפלילי המכביד וכן שני מאסרים על תנאי – שהם ברי הפעלה – בני 6 חודשים ו – 12 חודשים, משנת 2015.

 

תסקיר מעצר בעניינו של העורר נדרש לבחינת חלופת מעצר (מעצר בית) והמלצת שירות המבחן הינה לשחרר את העורר לחלופת מעצר בפיקוח. כאמור לעיל, בית משפט המחוזי קבע כי עבירות  בסם מסוכן שלא להחזקה עצמית מקימות מסוכנות וממילא מסוכנותו גבוהה עקב עברו הפלילי ועל כן הורה על מעצרו עד תום ההליכים.

 

בית משפט העליון – דיון והכרעה בערר

סניגורו של העורר סקר את כלל הראיות בתיק והצביע על סתירות הקיימות בעדויות השונות, טענה לפיה אין תשתית ראייתית לפיה מעורב העורר בקשירת קשר, עוצמת הראיות (באשר ליתר העבירות) נמוכה כנגד העורר, חיפוש במחסן אינו קביל מאחר ובוצע ללא צו שופט, הזיקה בין הסם במחסן לבין העורר נמוכה מאחר ודלת המחסן הייתה פתוחה לכל דכפין עוד בטרם החיפוש, וכן מפתח למנעול דלת המחסן היה בחזקת אנשים נוספים זולת העורר, שגה בית משפט המחוזי בכך שדחה את המלצת שירות המבחן לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

 

כבוד השופט עמית קובע כי הגם שהזיקה בין העורר ליתר הנאשמים אינה נראית על פניו מהותית, העורר אינו אדם תמים אשר הגיע במקרה לחניון הסנוקר בו נפגשו כלל הנאשמים והעורר ביניהם.

השופט עמית מייחס משקל רב ומהותי לכך שהעורר בחר לשמור על זכות השתיקה לכל אורך חקירתו הארוכה. בתוך כך, אין העורר מספק הסבר סביר להימצאותו בחניון כאמור, שעה אשר לנגד עיניו התבצעה עסקת סמים. בשתיקתו זו – קובע השופט – מתחזק הרושם למעורבותו הלכאורית בעסקת הסמים. שאם נוכחותו הייתה תמימה ותוכן שיחתו עם יתר הנאשמים במקום היה סתמי, לא הייתה מניעה מצידו לשתף את חוקריו בפרטים אלו.

בהתאם לכך, שתיקתו בזמן החקירה משליכה באופן כפול: במישור הראייתי – שתיקת חשוד בחקירתו מהווה חיזוק לראיות התביעה כנגדו ובמישור המסוכנות – אילו היה משתף פעולה עם חוקריו, יכול ובית המשפט היה מתרשם כי ניתן להפריך את מסוכנותו – של נאשם הנובעת מעבירות בסם קשה שלא להחזקה עצמית – או להפחית מעוצמתה – לחילופין, וכפועל יוצא ניתן היה להורות על שחרור העורר לחלופת מעצר.

כמו כן, ניתן משקל לזהות בין שקיות הסם – שקית הסם שפוזר ברכב בידי יתר הנאשמים בסמוך ללכידתם ושקית הסם שנתפסה במחסן בנוכחות העורר.

 

לעיתים, 'שתיקה שווה זהב’. יחד עם זאת, אין מדובר בכלל אצבע גורף.

כבוד השופט עמית מציין ברורות כי בחינת גרסת הנאשם בזמן חקירתו או היעדרה, עלולה להשפיע דרמטית בהכרעה: האם תיתכן חלופת מעצר בעניינו וזאת במנותק לתוצאה המשפטית בערכאה הדיונית, האם בסופו של יום יורשע הנאשם – אם לאו.