נאשם הודה והורשע על פי הודאתו בעבירת גרם מוות ברשלנות, בהיותו מעורב בתאונת דרכים קטלנית. בית המשפט לתעבורה הטיל עליו 6 חודשי מאסר אשר מתוכן ירוצו 45 ימים במאסר בפועל והיתרה תרוצה על דרך עבודות שירות.
ערעור ראשון בזכות
הנאשם שביקש להשיג על 'חומרת העונש' הגיש ערעור, במסגרתו ביקש לחזור בו מהודייתו ומנגד ערערה המדינה על גזר הדין המקל. בית משפט המחוזי דחה את בקשת המערער לחזור בו מהודייתו וכן את ערעורו בנוגע לעונש שהוטל עליו.
מנגד, קיבל את ערעור המדינה על גזר הדין המקל, החמיר את עונשו של המערער וקבע כי 6 חודשי המאסר ירוצו מאחורי סורג ובריח.
ערעור שני ברשות
המערער ביקש להשיג בשנית על התוצאה המשפטית ועל כן הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון. בהתאם לכך, ביקש המערער להתיר לו לחזור בו מהודאתו אשר ניתנה במסגרת הסדר טיעון.
בית משפט העליון דחה הן את בקשת הערעור והן את בקשת המערער לחזור בו מהודייתו מהטעמים הבאים:
- בקשת המערער אינה מעוררת שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
- בהודיית המערער בערכאה העיקרית (בית משפט לתעבורה) לא נפל פגם המצדיק היתר לחזור מהודאתו. בית משפט העליון קבע כי לא התקיים כשל בייצוגו של המערער באופן המבסס חשד לעיוות הדין.
ככלל, רשאי נאשם לחזור בו מהודייתו בכל אחד משלביו השונים של ההליך הפלילי ואפילו בשלב בו מוגש ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין. יחד עם זאת, חשוב לציין כי בקשה לחזרה מהודיה לאחר מתן גזר הדין מעוררת חשד כי מהלך זה נועד 'לשפר' את רוע הגזירה באופן לפיו מנסה הנאשם לנצל את זכותו כאמצעי תמרון בלתי הוגן.
במקרים רבים, מתבסס מתווה להסדר טיעון בין המאשימה ובין הנאשם – באמצעות בא כוחו, עורך הדין הפלילי. בתוך כך, מתוקן כתב האישום באופן המחמיר פחות עם הנאשם ולרוב מתגבשת פשרה אף בנוגע לחומרת העונש המוסכם בין הצדדים. מנגד, מודה הנאשם וחוסך זמן שיפוטי יקר בניהול הוכחות, הגם שמדובר בזכות לגיטימית של נאשם לחקור את כלל עדי התביעה ולנהל את התיק עד תומו.
בית משפט העליון קבע כי לא נפל פגם בייצוגו של המערער בערכאה העיקרית. המערער הודה מפורשות בעובדות כתב האישום; עובדות כתב האישום המתוקן הוסברו למערער בשפתו מספר פעמים; וכן המערער הודה – בפני קצין המבחן במסגרת עריכת תסקיר לצורך טיעונים לעונש, ונטל אחריות מלאה על מעשיו.
יתרה מכך: בנסיבות לפיהן ממליץ עו"ד פלילי המייצג את הנאשם להודות בעובדות כתב אישום מתוקן – שאם לא יעשה כן יהא צפוי לענישה מכבידה יותר, אין בכך משום העלאת ספק שמא הודיית הנאשם נעשתה בניגוד לרצונו.