אתר "וואלה" דיווח לאחרונה על מעצרו של חייל בשירות סדיר, לאחר חקירה סמויה שניהלה המשטרה הצבאית בשיתוף עם משטרת ישראל. על פי החשד, ביצע החייל 160 עסקאות סמים יחד עם חיילים במספר בסיסים בפיקוד צפון. על מנת לבחון אם מדובר בסדרת עבירות סמים בעליל, בוצעו מעקבים אחר החייל בידי סוכנים, וכן בוצעו האזנות. בהמשך, התקבלה החלטה לעצור את החייל ולהפוך את החקירה לגלויה.
צה"ל, על פי הכתבה, מעוניין להילחם בעבירות הסמים וכחלק ממדיניותו מבצע בדיקות פתע, פשיטות והפעלת סוכנים.
נגד החייל, כך מסביר עו"ד פלילי ארז טובי, הוגש כתב אישום המפרט 160 עסקאות סמים שונות המיוחסות לחייל וזאת לאחר חקירה ממושכת. בתוך כך, חייל נוסף שהיה מעורב בפרשה זו, נעצר אף הוא במסגרת החקירה ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום חמור, במסגרתו תיווך בעסקאות סמים שונות שבוצעו בידי הנאשם המרכזי. בפרשה זו, עתרה הפרקליטות למעצר הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, שכן לשיטתה במעשיו קמה חזקת המסוכנות, ובית הדין נעתר לבקשת הפרקליטות.
מעצר החייל עד תום ההליכים
יש לציין כי עורך דין פלילי מטעם הנאשם טען כי הפרקליטה הצבאית לא הציגה תעודת חיסיון בכל הנוגע לחומרי החקירה. בהתאם לכך, עתר סנגורו של החייל לשחרר את מרשו לאלתר. משכך, נעתר בית הדין לבקשת הסנגור והחייל שוחרר ממעצר.
בהקשר זה יצוין כי מעצר עד תום ההליכים המשפטיים יכול ויתבקש בד בבד עם הגשת כתב אישום או לאחריו. ואולם, שיקול הדעת מסור לעולם לבית המשפט/בית הדין הצבאי הדן בבקשת המאשימה לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים נגדו.
חשוב להדגיש כי מעצרו של נאשם, דוגמת הנאשם בפרשת הסמים, פוגע מהותית בזכויות החוקתיות מאחר וטרם הוכחה אשמתו וכפועל יוצא נהנה האחרון מחזקת החפות. מעצרו של אדם פוגע בחירותו האישית כמו הגבלת תנועתו למתחם המעצר שבו מוחזק הנאשם, וכל זאת שעה שאין וודאות כי יורשע בדינו ואף אם יורשע, ספק אם יוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל – מאחורי סורג ובריח.
מעצר עד תום ההליכים ננקט כאשר מתקיימים ארבעה תנאים מצטברים – שלושה מהם לפחות נמצאים במקרה הנדון:
- עילת מעצר – כאן מדובר במסוכנות של הנאשם, ובעבירה חמורה לפי פקודת הסמים.
- ראיות לכאורה להוכחת האשמה – ישנן ראיות שונות כתוצאה מהחקירה הסמויה.
- ייצוג בידי סנגור – הנאשם במקרה זה מיוצג משפטית.
- בחינת חלופת מעצר – זהו התנאי הרביעי ובמקרה הנדון יש לבדוק אם בית הצבאי בחן חלופות למעצר.
עו"ד פלילי ארז טובי – על הענישה בכל הקשור לסחר בסמים
סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים קובע כי: ייצור, הפקה, הכנה או מיצוי סם יגררו עונש בן 20 שנות מאסר – מתוך המחשבה שברגע שנשללים: ייצור, הפקה וגידול סמים מסוכנים, לא יהיה ניתן לבצע בהם שימוש בהמשך, לרבות סחר והפצה. הענישה במקרים אלו יכולה להסתכם במספר שנים, עד לעונש מקסימאלי בן 20 שנים.