כתב אישום נחשב ל'יריית הפתיחה' במסגרת ניהול התיק העיקרי, שעה שהמאשימה (המדינה) מייחסת לנאשם אישומים בתיאור עובדות לכאורה והוראות חיקוק. משכך, כתבי אישום מהווים את המסד והבסיס לקיומו של ההליך הפלילי, כאשר מחד ניצבת המאשימה ומנגד ניצב הנאשם. ומדוע בשלב זה מדובר ב'עובדות לכאורה'? מכיוון שעל המדינה נטל ההוכחה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר.
בהינתן כי לכתב האישום חשיבות מכרעת בכל הנוגע לעתידו וגורלו של נאשם, קבע המחוקק דרישות קפדניות והוראות מפורטות שעל המדינה לעמוד בהן שעה שהתקבלה החלטה להעמיד אדם לדין בהיבט פלילי. בתוך כך, כתב האישום יפרט בין היתר את שם בית המשפט (שבו יתנהל התיק העיקרי), פרטי המאשים (מדינת ישראל או שם הקובל ומענו), פרטיו המדויקים של הנאשם, תיאור העובדות המבססות את העבירות, הפרת הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם, הודעת המדינה באשר לאפשרות לעתור למאסר ושמות עדי התביעה (בנסיבות לפיהן מיוחסות לנאשם עבירות סמים או הלבנת הון, ככל והמדינה תבקש לחלט רכוש על פי חוק, עליה לציין זאת בגוף כתב האישום).
מועד השמעת טענות מקדמיות
ככלל, טענות מקדמיות ראוי להשמיען בטרם ישיב הנאשם לכתב האישום. שהרי, ככל ובית המשפט יקבל את טענתו המקדמית של הסנגור, יביא הדבר על דרך הכלל לביטול כתב האישום או תיקונו. ואולם, טענות מקדמיות באשר ל'חוסר סמכותו המקומית' של בית המשפט לדון או 'פגם או פסול בכתב האישום' – על הסנגור לטעון מידית (אחרת, טענות אלו לא תישמענה אלא ברשות בית המשפט).
כתב האישום מהווה בנוסף 'ציון דרך' מהותי על פני ציר הזמן, באשר להליכים המתקיימים לפני הגשת כתב אישום או לאחריו. כך למשל, בנסיבות לפיהן נעצר חשוד במעצר ימים, והוגשה הצהרת תובע המבקשת ארכה להמשך מעצרו של החשוד לשם הגשת כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים, בית המשפט עשוי להיעתר לבקשת הארכה ובלבד שהמדינה תגיש כתב אישום בתוך פרק זמן שאינו עולה על 5 ימים.
באין אישום – שחרור
נחשד אדם בביצוע עבירה והוחזק במעצר ימים עד לתקופה בת 75 ימים ובתקופה זו לא הוגש כתב אישום נגדו, ישוחרר מן המעצר בערובה או בלא ערובה.
משפט שלא החל
הוגש כתב אישום נגד נאשם שעה שהיה נתון במעצר עד 30 יום (בשל כתב האישום) ומשפטו טרם נפתח בהקראת כתב האישום, ישוחרר מן המעצר בערובה או בלא ערובה.
שחרור באין הכרעת דין
ככלל, נאשם המנהל תיק עיקרי בהיותו עצור עד תום ההליכים, תינתן הכרעת דין בתוך 9 חודשים מיום תחילת מעצרו. משכך, קבע המחוקק ברירת מחדל (בכפוף לחריגים) לפיה ישוחרר הנאשם ממעצרו (בערובה או בלעדיה) ככל ולא ניתנה הכרעת דין עד תום 9 חודשים מיום מעצרו. חשוב לזכור כי מעצרו של אדם עד לתום ההליכים נגדו אפשרי בתנאים מסוימים, משעה שהוגש נגדו כתב אישום.
תיקון כתב אישום
בטרם החל המשפט בהקראת כתב האישום, רשאית המאשימה לשנות ולתקן את תוכנו של כתב האישום וזאת לאחר שמסרה הודעה בכתב לבית המשפט. ואולם, לאחר הקראת כתב האישום, תיקון כתב האישום יהא באישורו של בית המשפט ורק אם ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
חזרה מאישום
ככלל, המאשימה רשאית לחזור בה מן האישומים המיוחסים לנאשם בכל שלב משלבי המשפט השונים. בהיבט זה חשוב לציין כי תזמון חזרת המדינה מאישום, חשוב מאין כמוהו ובעל משמעות מהותית. כך למשל, חזרת המדינה מאישום בטרם השיב הנאשם לכתב האישום (כפירה, הודיה), תביא לביטול כתב האישום והמאשימה תהא רשאית להגיש כתב אישום חדש. ואולם, בנסיבות לפיהן חוזרת המאשימה מאישום לאחר מענה הנאשם לכתב האישום, יזוכה הנאשם מהאישום.
עיתוי הגשת כתב אישום נגד קטין
חוק הנוער קובע שלא ניתן להעמיד קטין לדין פלילי אם חלפה שנה מיום ביצוע העבירה, בכפוף לחריג – הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. אף כאן, תזמון הגשת כתב האישום חשוב מאין כמוהו.
במאמר זה נסקרו בקצרה סוגיות מהותיות הקשורות בטבורן לכתב האישום. להכרת החוק והפסיקה, כמו הבנת הדקויות הרלוונטיות לזכויותיהם של חשודים ונאשמים בהליך הפלילי, כבר בשלב הגשת כתב האישום – חשיבות גורלית מכרעת.
נעצרת? הוגש נגדך כתב אישום? צור קשר עם עורך דין פלילי ארז טובי לקבלת ייעוץ ראשוני וחוות דעת מקצועית – התקשר עכשיו: 050-4321160