״חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנה על כבודו של אדם וזכותו לשם טוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו״. לשון הרע נחשב למעשה חמור שבמצבים מסוימים עלול להוביל לנזק ולפגוע בשמו הטוב ובמוניטין של אדם.
האם מדובר בפרסום או שמא מדובר בלשון הרע?
לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, 'פרסום' יכול להתבצע בכמה דרכים. לדוגמא בכתב, בעל פה, דרך אמצעים אמנותיים ועוד. די בכך שהפרסום יגיע לאדם אחד זולת, בכדי שניתן יהיה להגיש תביעה נגד המפרסם. לא מדובר רק בפרסום באמצעי המדיה השונים, אלא אפילו פרסום בשכונה או בבניין מגורים משותף.
בכדי לקבוע האם מדובר בפגיעה של לשון הרע, בית המשפט בוחן את הסיטואציה בכפוף למבחן אובייקטיבי. כלומר נשאלת השאלה, האם אדם סביר בנעליו של מושא הפרסום, היה נפגע ממה שנאמר בפרסום עצמו. גם אם מושא הפרסום לא באמת נפגע, עדיין קיים פוטנציאל לפגיעה המובילה לעילה להגשת תביעה נגד המפרסם. מדובר בתנאים מצטברים וברגע שאחד מהם אינו מתקיים, אין עילה לתביעה בגין לשון הרע.
מה עליי לעשות אם נפגעתי בגין לשון הרע?
ובכן, במידה ואתם חשים כי נפגעתם בגין לשון הרע, כדאי לפנות לעורך דין המתמקצע בתחום זה, כך יוכל עורך הדין לבחון האם אכן מדובר במקרה של לשון הרע והאם קיימת עילה לתביעה. הרי לא כל פרסום שגוי נחשב ללשון הרע.
אפיקים משפטיים קיימים
בגין לשון הרע ניתן לפעול באפיק האזרחי או באפיק הפלילי. האפיק האזרחי מציע הגשת תביעה נזיקית בגין לשון הרע. התביעה הינה תביעה לפיצויים. בית המשפט, לפי חוק לשון הרע יכול לזכות את התובע בפיצויים בסכום מירבי בן 50,000 ש״ח מבלי להוכיח כי נגרם נזק. אם יוכח על ידי התובע כי הנתבע פרסם את הפרסום במטרה לפגוע, יוכל השופט לקבוע פיצויים בסכום מקסימאלי בן 100,000 ש״ח, מבלי להוכיח כי נגרם נזק. במידה ואכן יוכח כי נגרם נזק לתובע, סכום הפיצויים יהיה בהתאם לגובהו של הנזק. במידה והמגיש את כתב האישום הוא אזרח – בהליך הנקרא קובלנה פלילית, ולא המדינה, יוכל התובע לגשת לאפיק הפלילי. בכדי לעשות זאת, עליו יהיה להוכיח כמה דברים:
- כי המפרסם פרסם את הפרסום בכוונה לפגוע בו.
- כי הפרסום הגיע לפחות לשני אנשים פרט לנפגע. (בשונה מעוולה אזרחית הדורשת כי הפרסום הגיע לאדם אחד).
כאמור, באפיק זה ניתן ככל והנאשם יימצא אשם בדינו, ניתן יהיה להשית על המורשע בעבירה עד שנת מאסר ופיצויים בסכום מירבי בן 100,000 ₪ וזאת מבלי שהתובע הוכיח כי נגרם לו נזק.
האיזון בין הזכות לשם טוב והזכות לחופש הביטוי
בית המשפט מחויב לקיים איזון בין שני ערכים עליונים מתנגשים: הזכות לשם טוב מחד והזכות לחופש הביטוי מאידך.
סעיפים מרכזיים בחוק איסור לשון הרע
א. הפן ההגדרתי של חוק איסור לשון הרע מציג מצבים המראים כי בהם איסור לשון הרע התבצע באופן מובהק. לדוגמא, השפלה של אדם לעיני כל, ביזוי של אדם עקב מוצאו, דתו או גזעו הם מקרים קלאסיים שעליהם חל החוק ללא עוררין.
ב. בנוסף, סעיפים 6 ו-7 לחוק עוסקים בעונש או בגובה הפיצויים שהנאשם מחויב לפצות את התובע. סעיפים 9 ו-10 עוסקים בצווי מניעה כנגד מי שהפר את החוק. לדוגמא צו מניעה על איסור תכנים המאופיינים בתוכן פוגעני.
ג. פרק זה מגדיר גופים כמו הממשלה לדוגמא, שלגביהם לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע.
לשון הרע – הגנות
החוק קובע מספר הגנות לנתבע. על עורך הדין שמייצג את הנתבע לבדוק האם הנתבע יכול לטעון את אחת מטענות הגנה הקבועות בחוק. מטרת טענות הגנה הינה לפטור מפרסמים מאחריות בגין פרסום לשון הרע זאת משום שלעתים קיימים מקרים בהם חלה התנגשות בין לשון הרע לבין חופש הביטוי. לעתים המחוקק יעדיף את חופש הביטוי על זכותו של האדם להגן על שמו הטוב.
אז איך למעשה הנתבע יכול להגן על עצמו?
1. האם מדובר בפרסום מותר? קיימים 11 פרסומים בחוק שהחוק מתיר את פרסומם, עקב חשיבותם של פרסומים אלה וחשיפתן בפני הציבור ויידועו.
2. האם הפרסום אמת והיה בו עניין לציבור? סעיף 14 לחוק מאפשר לפרסם פרסומים שרובם אמת, רק בתנאי שיש עניין ציבורי בדברים שהתפרסמו.
3. האם המפרסם פרסם בתום לב בנסיבות מסוימות? לפי סעיף 15 לחוק, במידה והמפרסם פעל בתום לב בנסיבות המוגדרות בחוק, הוא יזוכה מאשמה בגין עוולה או בגין לשון הרע.
נחשדת בעבירת לשון הרע? פנה עוד היום לעורך דין פלילי – ארז טובי