בנסיבות לפיהן הכריע (חלילה) בית המשפט את דין הנאשם לכך חובה, יקבע השופט בגזר הדין את רכיבי הענישה אשר יוטלו על הנאשם, כפועל יוצא מעצם הרשעתו.הוגש נגדך כתב אישום בשנית? מתקיים חשש שמא מאסר על תנאי יופעל?
כל זאת ובכפוף לכך שבית המשפט החליט שאין מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם.
בין כלל העונשים אשר רשאי בית המשפט לגזור על נאשם שהורשע, הם אלו: צו מבחן, שרות לתועלת הציבור, קנס, פיצוי המתלונן, מאסר על תנאי, עבודות שירות וריצוי עונש מאסר בפועל.
מהו אם כן, מאסר על תנאי?
למעשה, פרקטיקת ענישה זו התפתחה בעבר הרחוק אשר ביקשה לספק מענה (אף בתקופה זו) אמצעי חלופי לענישת מאסר של ממש – מאחורי סורג ובריח. הבסיס הרציונאלי בענישת נאשם שהורשע – על דרך 'אזהרתו' – הינו שיקום והענקת הזדמנות נוספת לעבריין במעידתו הראשונה למען יטיב את דרכיו. במילים אחרות, מאסר על תנאי מהווה סנקציה עונשית ה'צופה פני עתיד' או 'עונש מאסר נדחה' – אשר מניף 'חרב מתהפכת מעל ראשו' של העבריין לאמור: דע לך, הפרת ה'תנאי' טומנת בחובה סכנה מוחשית להפעלתו כנגדך.
אימתי יוטל עונש מאסר על-תנאי?
הכריע בית משפט וקבע שהנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, ובשלב גזירת עונשו ייכלל רכיב ענישה מסוג מאסר, יכול ועונש המאסר יהא כולו או מקצתו על-תנאי.
בהתאם לאמור לעיל, בנסיבות לפיהן הטיל בית המשפט עונש הכולל מאסר על תנאי, יפרט השופט בגזר הדין את אלו:
– תקופת המאסר אשר תופעל בגין עבירה נוספת המאוחרת להרשעתו הנוכחית של הנאשם.
– מהי תקופת התנאי, בשלה ייזהר הנאשם (מביצוע עבירה נוספת) לבל יופעל מאסרו על תנאי, בשל עבירת המקור.
– פירוט העבירות העלולות להפעיל את התנאי: ציון מפורש של סוג העבירות (עוון, פשע); או ציון ספציפי של העבירות אשר בכוחן להפעיל את התנאי (גניבה, התפרצות וכדו').
בכל הקשור לתקופת המאסר אשר תוטל בהפעלת התנאי, תיגזר זו על פי עבירת המקור. כך למשל, בית המשפט אינו רשאי לקבוע תקופת מאסר הגבוהה מהעונש הקבוע בחוק העונשין, לצד העבירה. יחד עם זאת, רשאי השופט לקבוע תקופת מאסר הנמוכה מזו הקבועה לצד העבירה בחוק העונשין.
לעומת זאת, בכל הנוגע לתקופת התנאי – שבה נדרש העבריין – לשמור את נפשו מכל משמר – לבל יעבור עבירה נוספת המפעילה את התנאי, מוסמך בית המשפט הגוזר את עונשו של הנאשם לקבוע טווח זמן – בין שנה לשלוש שנים כ'תקופת התנאי', ואין הוא מוסמך לחרוג מכך.
(תקופת התנאי עלולה להשתנות בנסיבות לפיהן הורשע אדם בעבירות בחירות).
חוק העונשין קובע כי 'מרוץ הזמנים' בכל הקשור לתקופת התנאי יחל מיום מתן גזר הדין. ואולם, ככל ומדובר באסיר המרצה עונש מאסר בפועל ואשר הורשע בזמן מאסרו בעבירה חדשה המפעילה את התנאי בעבירת המקור, תחל תקופת התנאי רק מיום שסיים לרצות את עונשו בבית המאסר.
מאסר בשל עבירה נוספת
במידה וחלילה הורשע נאשם ב'עבירה נוספת' ולחובתו עונש מאסר על תנאי – כפועל יוצא מהרשעתו הקודמת, ובית המשפט קבע שבגין העבירה הנוספת יוטל עונש מאסר, שיקול דעת בית המשפט מוגבל סטטוטורית: “הטיל בית המשפט עונש מאסר עבור עבירה נוספת, לא יורה שעונש זה יהיה כולו על תנאי" (סעיף 54 לחוק העונשין).
יחד עם זאת, לנאשם שהורשע בעבירה נוספת – המפעילה את עונש המאסר על תנאי, קיים 'פתח מילוט' בדמות סעיף 55 לחוק העונשין המסדיר את התנאים והנסיבות להפעלתו של עונש מאסר על-תנאי.
הפעלתו של מאסר על תנאי
חוק העונשין קובע ברירת מחדל לפיה אדם שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר על-תנאי ולאחר מכן הורשע בעבירה נוספת, יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על-תנאי.
במילים אחרות: בית משפט המרשיע נאשם בעבירה נוספת, יגזור את עונשו של הנאשם בגין שתי עבירות: עבירת המקור (בשלה נגזר עונשו למאסר על תנאי) ובעבירה הנוספת.
יחד עם זאת, בית המשפט שהרשיע את הנאשם בעבירה נוספת רשאי להורות אחד מאלו:
– הפעלת התנאי תופעל בכפוף לתוצאת הליך הערעור – בערכאה גבוהה יותר (ולא מידית).
– בנסיבות לפיהן, סבר בית המשפט שהרשיע בעבירה נוספת שאין להטיל עונש מאסר בעבורה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו – רשאי השופט לצוות על הארכת תקופת התנאי או חידושה,
לתקופה שלא תעלה על שנתיים, אם השתכנע בית המשפט כי "בנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על-תנאי”.
ואולם, חשוב להדגיש כי הארכת התנאי שמורה לפעם אחת ופעם אחת בלבד, בכל הנוגע להרשעה ראשונה בעבירה נוספת.
אמור מעתה: הפעלת עונש מאסר על-תנאי, בעבירה נוספת ראשונה שבה הורשע הנאשם הינה "ברת הפעלה". ואולם, הרשעה בעבירה נוספת שנייה תסווג את עונש המאסר על-תנאי בהרשעה הראשונה, כ"חבת הפעלה".
ואולם, חרף האמור לעיל, מתקיים סייג במסגרתו ניתן יהיה להאריך את תקופת מאסר על-תנאי יותר מפעם אחת, בנסיבות מיוחדות ובתנאים הבאים:
– המורשע בעבירה נוספת (שנייה) עובר טיפול למשתמשי סמים או סיים טיפול כאמור בהצלחה.
– לזכותו של הנאשם תסקיר מבחן ובו אינדיקציות חיוביות טיפוליות לרבות מצב הטיפול בו.
– הארכה נוספת של תקופת התנאי או חידושה תלווה בצו מבחן.
חוק העונשין אף מחמיר בדינו של עבריין אשר לא השכיל לנצל לטובה את העונש המקל בעבירת המקור – מאסר על-תנאי בהרשעתו הראשונה, וקובע ברירת מחדל:
נגזר דינו של נאשם למאסר בעבירה נוספת, וכתוצאה מכך הופעל עונש מאסר על-תנאי בעבירת המקור, יישא את סך עונשיו בגין שתי העבירות במצטבר (זה אחר זה).
חריג לכך, ו"מטעמים מיוחדים שיירשמו", יצווה בית המשפט הגוזר את עונשו של מבצע עבירה נוספת, שעונשיו ירוצו כולם או חלקם בחופף.
סנגור המייצג נאשם אשר לחובתו עבר פלילי קל או מכביד, הכולל עונש מאסר על-תנאי – “בר הפעלה או חב הפעלה", מתמודד עם אתגרים כבדי משקל ועל כתפיו רובצת אחריות רבה.
שכן, מקדמית קיימת אפשרות מסתברת להפעלת עונש מאסר-מותנה וכפועל יוצא לענישה מכבידה – אם חלילה יימצא מרשו אשם בדינו.
הוגש נגדך כתב אישום בשנית? מתקיים חשש שמא מאסר על תנאי יופעל?
צור קשר עם עורך דין פלילי ארז טובי לקבלת ייעוץ ראשוני וחוות דעת מקצועית – התקשר עכשיו: 050-4321160