מחדלי חקירה עשויים להביא לזיכוי נאשם
בתום פרשת התביעה ופרשת הגנה, תיתכנה האפשרויות המשפטיות הבאות: הרשעת הנאשם, זיכויו המלא של הנאשם או זיכויו מחמת הספק. וכיצד יתאפשר זיכויו של הנאשם מחמת הספק? התביעה כשלה בנטל הבאת הראיות ולא הצליחה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר.
לעיתים, מארג ראיות התביעה, כשלעצמו, אינו עומד ברף ההוכחה הנדרש לשם הרשעתו של הנאשם לפיו הוכחה אשמתו מעבר לספק סביר – ומכאן נסללת הדרך לזיכויו. במקרים אחרים, עוצמת הראיות המוכחת בפני בית המשפט נפגמת מהותית וזאת, עקב מחדלי חקירה אשר אירעו עוד בהיות הנאשם במעמד חשוד.
בפרשת ערקאן הוגש כתב אישום המייחס לנאשמים עבירת 'תקיפה הגורמת חבלה ממשית' – בנסיבות מחמירות. ואכן, כבר בתחילת משפטם, הודו הנאשמים כי נכחו בזירת האירוע בזמן הנטען אולם השניים כפרו בעובדות כתב האישום לפיהן נטען כי תקפו את המתלוננים.
על פי עובדות כתב האישום, הנאשמים תקפו את המתלונן ובת זוגו שעה שנכחו במקום קרובי משפחה וידידים של המתלונן. גרסת המתלונן – כפי שניתנה במשטרה – אינה נקייה מספקות, אולם חשוב מכך המשטרה נמנעה מזימונם של קרובי משפחתו שנכחו במקום לשם מסירת עדות. כמו כן, התקיימה סתירה בין עדותו של המתלונן לבין דו"ח הפעולה שנכתב בידי שוטר אשר הגיע לזירת האירוע ועיכב את החשודים. חשוב לציין כי לא הייתה כל מניעה בזימונם של אלו שנכחו במקום והיו עדים לאירוע ופרטיו לצורך גביית עדות משלימה. גם גרסתם של החשודים כפי שנגבתה וכן עדותם בפני בית המשפט לא היו נקיות מספקות.
חשוב אף לציין כי בית משפט, ככלל, יכול להרשיע נאשם על סמך עדות יחידה ובלבד שיזהיר עצמו וינמק, מדוע בחר לבסס הרשעה של הנאשם על בסיס עדותו של המתלונן ועל פיה בלבד (בנסיבות לפיהן מצא בית בית המשפט כי עדותו של המתלונן אמינה ומהימנה יכול ויסמוך על עדות זו לבדה ללא עוררין ויעדיפה על פני עדותו של הנאשם).
בית משפט העליון וערכאות מחוזי התייחסו בחומרה רבה לקיומם של מחדלי חקירה ובאשר להשפעתם ומשקלם בהיבט התוצאה המשפטית כפועל יוצא:
- בנסיבות לפיהן עלו כשלים או מחדלים בחקירת המשטרה, ישאל את עצמו בית המשפט: האם מדובר במחדלים בעוצמת חומרה גבוהה המקימים חשש כי בשלהם קופחה הגנתו של הנאשם, מאחר וקשתה עליו הדרך להתמודד כהלכה עם חומר הראיות המפליל. או לחילופין עקב מחדלים אלו נפגמה דרכו להוכיח את אמיתות גרסתו.
- בית המשפט יקבע מהו המשקל הראוי שיש לייחס למחדלי החקירה – לא רק כשלעצמם, אלא אף בניתוח הכולל של הראיות שהוכחו בפניו.
- חסר ראייתי הנובע בחקירת המשטרה ייזקף לחובת הרשות – משטרה ובאי כוח התביעה שעה אשר יישקלו וייבחנו כלל הראיות שהוצגו מטעמם.
- נאשם יכול להיבנות מקיומם של מחדלי חקירה – עת ישטח את טענות ההגנה – על דרך ביסוס קיומו של ספק סביר באישומים המיוחסים לו.
- קיים קשר וזיקה ישירים בין קיומו של מחדל חקירה לבין תשתית הראיות שהוצגה בידי המאשימה ובספקות המתעוררים והנובעים מגרסת הנאשם. בנסיבות מסוימות, הימנעות המשטרה בביצוע בדיקה הנדרשת או רישום כמתחייב, אבדן ראיה חשובה (החשובה הן למאשימה והן להגנת נאשם) – עשויים להוות פתח הצלה בעבור הנאשם. שכן, כשל חקירתי זה נזקף לחובת המאשימה מחד ופועל לטובת הנאשם מאידך.
בפרשה זו, זיכתה – מחמת הספק, כבוד השופטת נאור את הנאשמים מהעבירה המיוחסת להם בכתב האישום מהטעם: הן הרשות החוקרת והן הפרקליטות בתורה, כשלו בהצגת ראיות נוספות המאששות את גרסת המתלונן – על אף שהיו יכולות לעשות כן. כפועל יוצא, נזקפו מחדלי חקירה אלו במאזן הצגת הראיות הכולל – לחובת הרשויות, ומשכך זיכה בית המשפט את הנאשמים במיוחס להם מחמת הספק.
סניגור מקצועי ומנוסה יקרא בעיון רב את חומרי החקירה, ויבחן בדקדקנות עיקשת את המצוי והכתוב בהם וכן את הנעדר מהם – 'הסתום והחבוי מהעין'. במקרים רבים – ובמנותק משאלת חפותו או אשמתו של הנאשם, בתי משפט מייחסים חשיבות רבה ומשקל מהותי רב למחדלי חקירה והימנעות הרשות ב'חקר האמת'. כפועל יוצא, נדרש עורך הדין המייצג לפעול בנאמנות, ביסודיות ויצירתיות, בחשיבה אסטרטגית 'מחוץ לקופסא' – במסגרת כלל מאמציו לייצג את מרשו בנאמנות, במקצועיות חסרת פשרות ובאופן הראוי והמיטבי ביותר.