שיבוש במשמורת הביא לרצח הילדים
בחודש מאי האחרון, הורשע אב ברצח שני ילדיו הקטינים לאחר חשיפת חומרי החקירה בפני בית משפט המחוזי, והצגת ראיות מפלילות. בית המשפט קבע כי אשמתו של האב הוכחה מעבר לספק סביר בעבירת רצח בכוונה תחילה.
רקע
על פי עובדות כתב האישום היה האב נשוי לבת זוגו האמריקאית במשך 4 שנים. מנישואי השניים נולדו בן ובת ילידי 2002 ו – 2004. בשנת 2006 התגרשו בני הזוג על רקע אלימות במשפחה מצד האב. כפועל יוצא, נמלטה בת הזוג עם ילדיה למקלט לנשים מוכות, שם שהתה כחצי שנה.
בסוף שנת 2009, בנסיבות בהן שהתה בת הזוג במקלט לנשים מוכות, התיר בית משפט לענייני משפחה – לבת הזוג, לצאת את הארץ עם הקטינים, לארה"ב לאחר שנקבעו הסדרי ראייה עבור האב אשר נותר בישראל.
בתחילת שנת 2013 אירעו שיבושים בהסדרי הראייה – בנסיבות לפיהן שהו הקטינים בארה"ב יחד עם האם. האב התרעם על כך, חש ייאוש, חוסר אונים וזעם כלפי האם.
על פי עובדות כתב האישום, גמלה החלטה בליבו של האב לרצוח את ילדיו על רקע כך שמשמורת הילדים ניטלה ממנו. בהמשך, רכש האב סכין, אזיקונים ושתי מטפחות זהות (בנדנות).
ביום 11.6.14, בשעת בוקר הגיעו הקטינים בטיסה מארה"ב לישראל. האב קיבל את פניהם בשדה התעופה ומשם נסעו לביתו – מושב במרכז הארץ. האב וילדיו בילו בחיק משפחתם ובהמשך התקיימה קבלת פנים חגיגית לכבוד הילדים יחד עם בני משפחתו המורחבת של האב. בשעה 22:30, נפרדו האב וילדיו מבני משפחתם ופרשו לדירה בה מתגורר האב, בסמוך לבית אביו.
בדירה, שכנע האב את ילדיו לכרוך את הבנדנות סביב פניהם, כך שעיניהם תוסתרנה וכן, הילדים נעתרו לבקשת האב לאזוק את ידיהם מאחורי גבם. האב, הורה לילדיו לכרוע על ברכיהם על גבי שמיכה אשר הוכנה מבעוד מועד, ובהמשך שיסף את גרונותיהם, זה אחר זה.
לאחר הדברים הללו, השליך האב את הסכין בסמוך לגופות הילדים, רחץ עצמו משאריות הדם, לבש בגדים נקיים ונסע לתחנת משטרת רמלה סמוך לשעת חצות – ושם הסגיר את עצמו ותיאר כי רצח את ילדיו.
חקירת החשוד
לאחר שהסגיר עצמו האב ותיאר את מעשיו, התבקש בידי חוקריו להדריך את אחד השוטרים באמצעות מכשיר קשר, לביתו, ומסר פרטים מדויקים באשר למיקום גופות ילדיו.
כשעה לאחר שאותרו גופות הילדים נחקר האב 'תחת אזהרה' והודה בביצוע הרצח הכפול תוך שהוא מוסר פרטים כלליים. בהמשך, ביקש האב להפסיק את החקירה מאחר והוא בטראומה וכן לממש את זכותו להיוועץ בעורך דין. בהתאם לכך, הופסקה חקירת האב ובהמשך מימש את זכותו להיוועצות. בתום היוועצות האב עם עורך הדין, ניתנה גרסה נוספת ובה הודה האב בשנית ברצח ילדיו, תיאר את רכישת הסכין, הכעס על גרושתו אשר נטלה ממנו את ילדיו ותיאר כי אינו יכול להמשיך בחייו ללא ילדיו.
מומחה מז"פ מצא בזירת האירוע סכין, קבלה בעבור רכישת הפריטים אשר קשורים לרצח הילדים, וממצאים החשודים כדם – בחדר השינה והמטבח.
כשבועיים לאחר מכן נחקר האב בשלישית אשר ציין כי בידי המשטרה ראיות – די והותר, ועל כן שמר על זכות השתיקה במשך רוב חקירתו.
הרשעת האב ברצח ילדיו
עם פתיחת המשפט באישום ברצח, מונתה הסנגוריה הציבורית לייצג את הנאשם. ואולם, האב סירב לשתף פעולה עם סניגוריו ואף סירב לבדיקה פסיכיאטרית – אשר בכוחה לבחון את כשירותו לעמוד לדין. יחד עם זאת, סירב בית משפט המחוזי לפטור את סניגוריו מייצוג הנאשם. הגם שהנאשם הודה ברצח שני ילדיו בפני בית המשפט ואף בפני חוקריו במשטרה, בית המשפט קבע כי לא ניתן להרשיעו על בסיס הודאותיו לבדן והורה על בדיקת הנאשם בידי פסיכיאטר מחוזי.
בבדיקתו הפסיכיאטרית הראשונה, שיתף הנאשם את הרופא בפרטים הנוגעים למערכת היחסים העכורה בינו לבין בת הזוג, בריחתה למעון לנשים מוכות ועוד. בבדיקה משלימה סירב הנאשם לשתף את הפסיכיאטר בפרטים האופפים את מעשי עבירות הרצח. בתוך כך, קביעת הפסיכיאטר ניתנה לפיה הנאשם אינו סובל מהפרעה פסיכוטית המונעת ממנו להבין את מעשיו כמו גם יכולתו לעמוד לדין – הנאשם ציין בפני הבודק כי הוא יכול להבין את ההליך המשפטי וכן לתקשר עם הסניגור המייצג.
בית המשפט דחה את בקשת סנגוריו של הנאשם להשתחרר מייצוגו, הגם שהאחרון אינו משתף פעולה עמם, מהסיבה כי עדיף שהנאשם יהא מיוצג אף אם מדובר בייצוג 'חסר' על פני החלופה הקשה יותר – נאשם שאינו מיוצג ככל ועיקר בהליך פלילי (ולבטח שעה שמוטחים בו אישומים כה קשים).
במהלך המשפט סירב הנאשם לשתף פעולה ועל כן נקבע התיק להוכחות במסגרתן תשמענה כלל הראיות בפני בית המשפט. מאחר והנאשם לא השיב לכתב האישום – 'מענה לכתב אישום', הוחל בשמיעת ראיות התביעה. ואולם, עוד אז הודיעה הסנגורית כי באין 'תקשורת' אם הנאשם, לא ייחקרו עדי התביעה בידיה, לרבות הבעת עמדה לראיות אשר תושמענה.
ראיות מפלילות
בפני בית המשפט הוצגו הראיות הבאות:
- תיעוד חקירות הנאשם במשטרה.
- ראיות חפציות שנמצאו בזירת האירוע.
- חוות דעת מומחה מז"פ המנתחת את הממצאים בזירת האירוע.
הנאשם סירב להעיד ומשכך סיכמה המאשימה את ראיותיה ומשקלן – בפרשת התביעה.
בתום סיכומי התביעה, הרשיע בית משפט המחוזי – בהרכב בן שלושה שופטים, את הנאשם ברצח שני ילדיו הקטינים, על בסיס הראיות שהוצגו בפניו, הודיותיו של הנאשם בחקירה וכן חיזוקים נוספים – סכין, חבילת אזיקונים, בנדנות והקבלה המעידה על רכישת הפריטים בידי הנאשם – שעלו מחומרי החקירה המבססים את דרישת 'דבר מה נוסף'.
בית המשפט קבע כי הודיותיו השונות של הנאשם עומדות בדרישת הקבילות – הודיותיו ניתנו ב'חופשיות הרצון'.
בהתאם לאלו, שוכנע בית המשפט – פה אחד, כי הוכחה אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר בביצוע הרצח ועל כן הורשע הנאשם ברצח שני ילדיו.