עבירות מין במשפחה כשלעצמן נחשבות בבסיסן לעבירות פגיעה בגוף שעה שמבצע העבירה עושה שימוש בגופו של קורבן העבירה ומנצלו מבחינה מינית. פגיעות אלו מהוות הפרה בוטה וחמורה בזכותו של קורבן העבירה לאוטונומיה מלאה על גופו, לרבות השפלתו וביזויו-מעצם ביצוע אקטים מיניים בגופו, וזאת שעה שלא ניתנה הסכמה רחבה מדעת בידי קורבן העבירה לאלו. בהתאם לכך, קובע המחוקק ענישה מחמירה בכל דבר הקושר קשר של עבירות מין במשפחה כמו הרצון ליצור הרתעה רבתי מפני ביצוע עבירות מין. במאמר זה נסקור בקצרה את ייחודן של עבירות המין בתא המשפחתי – גילוי עריות, בהיבטים הבאים: עבירות המין לסוגיהן, הצדדים לעבירה, החמרת הענישה והתיישנות עבירות. עבירות מין במשפחה הן עבירות קשות מסוגן. לכן יש להתייעץ עם עו"ד פלילי מנוסה בתחום.
עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע
סעיף 351 לחוק העונשין מונה ארבע עבירות מין – בסדר חומרה יורד, הנחשבות לעבירות מין במשפחה בנסיבות שתפורטנה, ואלו הן:
♦ עבירת אונס או מעשה סדום (ראה הגדרת מעשה אינוס/סדום במאמר 'עבירות מין') המבוצעות בקטין שהוא בן משפחתו של מבצע העבירה או מעשה אונס/סדום בחסר ישע כאשר מבצע העבירה הינו האדם האחראי על חסר הישע. הרשעת אדם באחת מהעבירות תטיל סנקציה עונשית בת 20 שנות מאסר.
♦ עבירת בעילה (ראה הגדרת בעילה במאמר 'עבירות מין') שבוצעה באישה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לה 21 שנים, בידי בן משפחתה או ביצוע מעשה סדום באדם שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בידי בן משפחה – מטילות סנקציה עונשית בדמות 16 שנות מאסר.
עבירת מעשה מגונה בקטין (ראה הגדרת מעשה מגונה במאמר 'עבירות מין') בידי בן משפחתו או בחסר ישע בידי האחראי לו, תטיל סנקציה עונשית בפירוט הבא:
1. בנסיבות שבהן ניתנה הסכמת קורבן העבירה למעשה – שהושגה במרמה, או הקורבן הסכים ל'מעשה' אולם טרם מלאו לו 14 שנים או בוצעה העבירה בקורבן תוך ניצול מצב של חוסר הכרה או קורבן העבירה לוקה בשכלו – 10 שנות מאסר.
2. בוצעה העבירה בקורבן שטרם מלאו לו 16 שנים ללא הסכמתו או הסכמתו הושגה במרמה או בהיות קורבן העבירה ללא הכרה או חולה נפש – סנקציה עונשית בדמות 15 שנות מאסר.
3. בוצעה עבירת מעשה מגונה בכל מקרה אחר (שאינו מנוי בסעיפים 1-2) – סנקציה עונשית בת 5 שנות מאסר.
♦ ביצוע מעשה מגונה בפני קטין שהוא בן משפחתו של מבצע העבירה (ואין נפקות למקום ביצוע העבירה – במקום ציבורי או אחר) מטילה סנקציה עונשית בת 4 שנות מאסר.
המבצע מעשה מגונה בפומבי בפני חסר ישע ומבצע העבירה הינו אחראי לחסר הישע – סנקציה עונשית בת שנתיים מאסר.
הגדרת בני משפחה – בעבירות מין בתא המשפחתי
המחוקק הישראלי קובע את זהות הצדדים לעבירה במסגרתה חל איסור מוחלט בכל הנוגע לעבירות מין במשפחה כאשר עובר העבירה מקיים קרבה משפחתית (כפי שיפורט בהמשך) לקורבן העבירה הקטין. לצורך כך, 'בן משפחה' הפוגע בקטין עשוי להיות אחד מאלו:
הורה – אם או אב ואין נפקא מינה למעמדם של ההורים בינם לבין עצמם – גרושים, ידועים בציבור או נשואים האחד לשני או לאחרים.
בן זוגו של הורה הפוגע מינית בילדיו של ההורה.
סב או סבתא – ואין הדבר משנה באשר למעמדם של ההורים או מעמדם של הסב או הסבתא – גרושים, פרודים וכדו'.
אח או אחות – לרבות: אחים חורגים, דוד או דודה, גיס או גיסה – ובלבד, שהעבירות בוצעו על ידם כשמלאו להם 15 שנים. הפסיקה אף הרחיבה וקבעה שבהגדרת 'בן משפחה' יבואו אף בני הזוג של ה'דוד' או ה'דודה' וכן בני הזוג של ה'גיס' או ה'גיסה' (במילים אחרות: בן הזוג של הדוד/ה ייחשב כ'דוד' לעניין זה והוא הדין לעניין בן הזוג של ה'גיס/ה').
בכל הנוגע לעבירות מין במשפחה מסוג 'בעילה אסורה' – בנסיבות לפיהן מלאו לקורבן העבירה 14 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים או 'מעשה מגונה' – בנסיבות מיוחדות, לא יבואו בתוך מעגל 'קרובי המשפחה' דוד או דודה, גיס או גיסה.
החמרת הענישה בעבירות מין במשפחה
עבירות מין שבוצעו בתא המשפחתי נושאות סנקציה עונשית מחמירה. בעוד קובע המחוקק סנקציה עונשית בת 16 שנות מאסר בנסיבות לפיהן בוצעה עבירת אונס שלא בתא המשפחתי, הרי שהרשעה באונס שבוצע בתוך המשפחה תגרור ענישה מחמירה בת 20 שנות מאסר. יתר על כן. 'בעילה אסורה' (ראה מאמר 'עבירות מין') שבוצעה בקטינה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים והיא אינה נשואה לבועל, תגרור ענישה בת 5 שנים. לעומת זאת, בעילת אישה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לה 21 שנה ומעשה הבעילה בוצע בידי בן משפחתה של הקטינה, מטילה סנקציה פלילית בת 16 שנות מאסר.
התיישנות עבירות
התיישנות עבירות מהווה 'מחסום טכני' המונע את המאשימה מהגשת כתבי אישום בחלוף הזמן, מיום ביצוע העבירות לכאורה ועד העמדתו לדין של הנאשם. כך למשל, ככלל, מועד התיישנות עבירות פשע יהא בחלוף 10 שנים מיום ביצוען – בכפוף לחריגים. ואולם, בעבירות מין שבוצעו בתא המשפחתי קבע המחוקק פרק זמן התיישנות ארוך במיוחד. משכך, עבירת מין שבוצעה לכאורה בקטין בתא המשפחתי, 'תסכן' את הנאשם בגין הפוטנציאל בהגשת כתב אישום נגדו למשך פרקי זמן ממושכים. כך לדוגמא, בעבירות מין שבוצעו בקטין תחל תקופת ההתיישנות רק משעה שמלאו לקורבן העבירה 28 שנים. לפיכך, רק מנקודת זמן זו תתווסף תקופת התיישנות נוספת הנובעת מחומרת עבירה המין הספציפית המיוחסת לנאשם. רוצה לומר, עבירת אינוס לדוגמא שבוצעה לכאורה בקטינה במסגרת התא המשפחתי, תתיישן רק כאשר מלאו לקטינה – 38 שנים.
זיכרונות שווא או זיכרונות מודחקים
בשנים האחרונות אנו עדים לפרשיות במסגרתן יוחסו עבירות מין במשפחה ונמצא כי בן למשפחה קורבן העבירה, בנסיבות לפיהן הוגשה תלונה שהתגבשה לכתב אישום, בחלוף שנים רבות מיום ביצוע העבירות לכאורה בידי הנאשם. הן בתי המשפט הדנים בתיק העיקרי והן ערכאת הערעור מתחבטים בשאלה נוקבת: האם עניין לנו ב'זיכרונות שווא' – הנובעים על רקע פגיעה אישיותית במתלוננת, כמו 'שתילת זיכרונות' ויצירת סוגסטיה בידי אלו שטיפלו בקורבן העבירה לכאורה, או שמא מדובר ב'זיכרונות מודחקים' על רקע טראומה שחווה קורבן העבירה והתפרצות הזיכרון בחלוף זמן ניכר אינה פוגמת באמיתות ובמהימנות עדות קורבן העבירה.
בפני סנגור המייצג נאשם בכל דבר הקושר קשר של עבירות מין במשפחה ניצבים אתגרים שאינם קלים כלל ועיקר. החמרה בענישה, מועדי התיישנות ארוכים במיוחד המציבים קושי אובייקטיבי לשחזר את אשר אירע במציאות הלכה למעשה, אפשרות הרשעת הנאשם על פי גרסת המתלונן/מתלוננת והסתפקות בתוספת ראייתית מסוג 'חיזוק' בלבד – כל אלו מחייבים דרישות סף גבוהות ומקצועיות חסרת פשרות, בידי הסנגור המייצג.
ארז טובי – עורך דין פלילי, מייצג בעבירות מין במשפחה. לקבלת ייעוץ וחוות דעת מקצועית התקשרו: 050-9990737