עבירות רצח מסווגות כעבירות חמורות בכלל החברות המודרניות בנות ימינו. עבירת הרצח, משמעה, נטילת חיי אדם – נחשבת לאחת ההפרות הבוטות והקשות בזכותו של הפרט לשלמות הגוף, לאוטונומיה אבסולוטית על גופו והנאה מצרפית בחיי היום-יום. החברה המערבית מאמצת את עיקרון קדושת חיי הפרט כערך עליון בהיבטים שונים וסוגיות מורכבות: המתת חסד בחולה הנוטה למות, הפסקת היריון במחיר הפלת העובר וכן בכל הנוגע לעבירות המתה – גרם מוות ברשלנות, הריגה ורצח. הרציונל החשוב ברצון להגן על חיי הפרט נובע מהטעם לפיו:
בהיעדר הגנה על זכות הפרט לחיים, עתיד החברה (והאנושות) ייפגע בהכרח, בהיות הפרט המשאב הבסיסי – שאין בלתו, לקיומה של חברה ברת קיימא, תהא החברה אשר תהא. משכך, החברה נוקטת בסנקציה עונשית מחמירה ומטילה אות קיין בנסיבות לפיהן נמצא אדם אשם בעבירת המתה ועל אחת כמה וכמה שעה שמדובר בתחום עבירות רצח.
עבירות רצח – סעיף 300 לחוק העונשין
סעיף העבירה מונה ארבע חלופות לפיהן תוטל אחריות פלילית על נאשם שהורשע בעבירת רצח. הסנקציה העונשית הקבועה בכל אלו תהא ענישת חובה – בדמות מאסר עולם, ובנסיבות לפיהן הורשע אדם באחת מחלופות אלו, אין לבית המשפט סמכות או שיקול דעת להקל בסנקציה העונשית הקבועה עלי חוק.
עבירת המתה בתא המשפחתי
אדם הגורם למותם של אביו, או אמו, סבו או סבתו יואשם ברצח ודינו מאסר עולם. הפסיקה קובעת כי בעצם נטילת חייהם של אלו דווקא – בידי הבן או הנכד, מבססת את רצונו של הנאשם להמיתם כדבר המדבר בעד עצמו. משכך, תנאי הסף להרשעה אינם מחמירים ודי שהמאשימה הוכיחה כי התקיים יסוד נפשי מסוג 'מחשבה פלילית' בנאשם, וכן את עובדת מעשה הקטילה בידי הנאשם.
מידע נוסף על עבירות המתה
קטילת אדם ב"כוונה תחילה"
סעיף הליבה של עבירות רצח. המחוקק דורש יסוד נפשי מוגבר – שגמל בליבו של העבריין, ליטול את חייו של אחר – בדם קר. משכך, על מנת להרשיע נאשם בחלופה זו, על המאשימה להוכיח את כוונתו המיוחדת של הנאשם למעשה הקטילה – "כוונה תחילה", וכן את עובדת קטילתו של קורבן העבירה בידי הראשון.
לעניין הגדרה וניתוח מהו יסוד נפשי מסוג "כוונה תחילה", קובע סעיף קטן 301(א) לחוק העונשין מספר תנאים מצטברים, המבססים את קיומה של כוונה תחילה: החלטה להמית (כוונה); מוכנות נפשית של מבצע העבירה/הכנת כלי המתה לשם ביצוע העבירה (הכנה); נשללה התגרות מצד קורבן העבירה (שכוונה לנאשם) לפני מעשה הקטילה (היעדר קנטור).
קטילת אדם אגב ביצוע עבירה אחרת
בנסיבות לפיהן גרם נאשם למותו של אחר במהלך ביצוע עבירה אחרת (שוד לדוגמא – עבירת המקור) או מותו של אחר נגרם שעה שהנאשם ביצע פעולות מקדימות ומכינות לביצוע עבירת המקור או הנאשם הביא למותו של אחר על מנת להקל את ביצוע עבירת המקור – כל אלו מבססים עילת אישום ברצח וסנקציה עונשית בדמות מאסר עולם.
קטילת אדם (אגב ביצוע עבירה אחרת) לשם בריחה/הימלטות מעונש
מדובר בפגיעה קטלנית באדם, שעה שהנאשם ביקש למלט עצמו מזירת ביצוע עבירת המקור והראשון ניסה למנוע את הימלטותו או לגרום לעיכובו של הנאשם, ואין חשיבות לעובדה שעבירת המקור חמורה פחות ממעשה הקטילה. די בזיקה עניינית המתקיימת בין עבירת המקור לקטילת קורבן העבירה – מתוך רצון להימלט מאימת הדין/השלמת הבריחה, מזירת העבירה המקורית – על מנת לבסס אישום בעבירת רצח. אף בחלופה זו, יואשם העבריין בעבירת רצח ודינו – מאסר עולם.
חשוד בעבירת רצח? לייעוץ ראשוני חינם! התקשרו עכשיו: 050-4321160 ארז טובי מומחה בפלילים