באתר "כלכליסט" פורסם על כתב אישום שהוגש כנגד גיא שפר בגין עבירות מחשב שביצע ובנוסף מעשי סחיטה באיומים ועבירות נוספות. המעשים בוצעו לכאורה במשך זמן רב ובעת ביצועם, הסתיר הנאשם את זהותו. לדברי השופטת נעה תבור מבית משפט השלום בת"א, מעשי הסחיטה מלמדים על רמת המסוכנות של שפר. בעקבות מסוכנות זו, הוארך מעצרו של הנאשם עד שתתקבל החלטה אחרת.
על פי כתב האישום, לפני כשנה יצר הנאשם קשר עם אחד העובדים בחברה הבורסאית eOnline בצ'ט ובמהלך שיחותיו עמו שלח אליו קובץ מחשב, באמצעותו תיעד נתונים על פעולות העובד. באופן זה, הגיע אל הנאשם מידע ממחשבו של העובד, כולל תמונות אינטימיות שלו. בין הפרטים שהגיעו אליו היו פרטי ההתחברות לחברת eOnline. כך הצליח הנאשם לחדור לתיבת המייל והוריד ממנה עשרות קבצים השייכים לחברה.
בסוף דצמבר 2013 החל הנאשם לסחוט את העובד: הוא פנה אליו במייל בעילום שם, איים כי הוא מחזיק במידע ובתמונות אינטימיות ודרש בתוך שלושה ימים סכום של 300 ביטקוין (שהיה שקול אז לכ-200 אלף דולר). אם הסכום לא יועבר, איים הנאשם, יפורסמו פרטיו של העובד ברשת והמידע יועבר לאינטרפול. משהעובד לא הגיב, שלח הנאשם הודעה לבעלי eOnline ודיווח על פרצת אבטחה במחשבים שבה אשם העובד וגרמה לדליפת קבצים רגישים. בחודשים שלאחר מכן, נמשכו אותן התכתבויות ודרישות לתשלום מצד הנאשם, גם עם עובדים אחרים בחברה.
כתב האישום מייחס לנאשם עבירות מחשב שונות כמו חדירה לחומרי מחשב, חדירה לפרטיות, סחיטה באיומים, קשירת קשר לפשע וגם עבירה של פרסום והצגת תועבה של קטין.
מדוע עבירות מחשב נחשבות לחמורות כל-כך?
אין ספק כי המחשבים הפכו לחלק משמעותי ביותר בחיינו, כמעט בכל תחום. ההסתמכות ההולכת וגדלה על מחשבים ותוכנות בתחומי חיים רבים, עלולה להפוך כל פגיעה בהם ו/או שיבוש שלהם לנזק ולהפרעה בשגרת יומם של אנשים אחרים. עבירות מחשב כמו חדירה למחשב, שיבוש נתונים או מידע שנמצאים בו, עלולות להפר את שלום הציבור ולפגוע בשגרת חייו.
אחד האישומים כנגד שפר הוא חדירה למחשב – זוהי למעשה "פריצה" למחשב בניגוד לדין, שכן מבצע העבירה מעוניין להשיג מידע הנמצא במחשב אחר. בעצם הפריצה מופרים ערכים מוגנים בחוק, כמו צנעת הפרט (ולראיה התמונות האינטימיות), סודיות עסקית ובמקרים קיצוניים אף ביטחון המדינה. על פי החוק, די בכך שאדם חדר לחומרי מחשב אחר, כדי להקים אחריות פלילית. הענישה המקסימלית במקרה זה הנה 3 שנות מאסר.
אישום נוסף ומרכזי כנגדו הוא עבירות סחיטה באיומים. על פי החוק, גם איומים בכתב, כמו במקרה זה, נחשבים איומים לכל דבר. במקרה זה איים הנאשם על עובד החברה בפגיעה בשמו הטוב, בצנעת הפרט שלו ואם היה מממש את איומיו, ייתכן שהיה פוגע בדרך עקיפה, אף בפרנסתו. המקרה המתואר הוא סחיטה באיומים שבה התוצאה המיוחלת של הסוחט לא הושגה – ולכן הסנקציה העונשית המקסימלית היא 7 שנות מאסר.
טענות ההגנה במקרה זה
עורך דין פלילי המייצג בתיקים מסוג זה, צפוי להתמקד בשלב החשדות בכך שמרשו לא ביצע את המעשים. ניתן לטעון למשל, בהנחה שניתן לעשות זאת, כי זהותו של מבצע העבירות היא אנונימית ולכן לא מדובר בחשוד. משהחשדות הופכים לאישומים, עורך דין פלילי יפעל על מנת לבטל כמה מסעיפי האישום, כך שאם תהיה הרשעה, הענישה תהיה קלה יותר.